"אני מניח שאני כועס עליך, כי את צודקת, ואת שלמה עם זה. אני מניח שהעובדה שאמרת שאי אפשר לדעת מה יהיה ומי נהיה בעוד חצי שנה בנונשלנטיות והשלמה פשוט התנצפה לי בפנים. אני לא יודע מה יהיה אז, אבל אני לא ותרן, ולהגיד מראש שכנראה לא נמשיך להיות ביחד זה מבחיננתי זה לוותר. זה מה שמתסכל אותי.
זה והעובדה שאין ממש דרך נכונה יותר להסתכל על המציאות. הקשר הנפלא הזה שיש בינינו חומק לי מבין האצבעות ואין לי שום דרך לעצור או לתקן את זה.
רציתי להכניס משפט מפורסם, ציטוט או מטאפורה, אבל היכולת הקוגנטיבית שלי מתדרדת בצורה מעריכית עם כל דקה שעוברת. אני תמיד האמנתי שכשפוגשים מישהו מיוחד, הקשר הזה כל כך נדיר, זה כמעט על סף הבלתי אפשרי ליצור דבר כזה באופן מלאכותי.כל כך הרבה אנשים מסתפקים ולא מסופקים בחיים שלהם בבני הזוג, ואין באמת זוגיות עמוקה או אהבה. חוויתי כמה קשרים עמוקים בחיים שלי, אבל לא היה אחד שהיה שווה לשמור כמו זה עכשיו. הכל מושלם מדי, רק הנסיבות מכשילות. ובכן, כוס אמא של הנסיבות."

תום, יוני 2010. חדות המחשבה יתהו למה אני מצטטת משהו כלכך ישן אם אני יכולה ללכת לחדר השני ולשאול אותו. ובכן, כוס אמא של הגעגועים.

נועה: מה, כבר סיימתם?

אני: כן, היה קצר

נועה: מגניב, ואיך היה? גמרת?

תום, מהמיטה: אני חי בטוויטר

את יודעת שבחרת את הבחור הנכון שההפרעות קשב שלו מנצחות את שלך.

פעם הגיעו אליי מחיפוש בגוגל 'איך משאירים חותם על מישהו', ואני חושבת: כמה מקסים ותמים ובודד, מעניין איפה האיש הזה היום (נראה לכם שהצליח?).

אתמול הקדשתי את היום לניקוי הפלאפון הישן כמו שראיתם ועברתי למכשיר החדש ששירת אותי נאמנה בחו"ל, ואז גיליתי מלא טיוטאות ומחשבות מהתקופה העצובה שלי בנכר.

מה אתם אומרים?

מי קורא כאן בכלל?

לא להאמין שאני עוברת ביום הכי חם בשנה

מילים שנשארו אחרי שהאהבה הלכה

אני אלרגית לחזייה שלי

מתה על הביטוי down town

אין לי שום תחומי עניין?

אני לא רוצה להסס בכתיבה

אם אני אביא לכם גלויה, תתלו על המקרר?

מעניין אם שמת לב לצבע בעיניים שלי שנכבה

אם אלוהים קורא לכם, אל תענו!

כבר הרבה זמן שאני מרגישה לא כיפית

אני מדברת יותר מידי?

לא נוח לי בגופייה הזאת. אני מכסה ונחשפת

לגלח רגליים זה אוברייטד

יש לי חומוס מתחת לציפורניים

כל אחד מאיתנו הרג פעם ערבי

זה לא הגיוני שיש כ"כ הרבה שפות בעולם שאני לא מבינה

שמואל כתב את מגילת השורשים שדויד הגיש בכיתה ז'

הן מופרכות כמו הדבר האמיתי

גם אסף אהבל. ועשיתי ממנו בנאדם.

אהבה חופשית של המוח

אני חושבת שאני אקפיא ביציות

רווח יוקרה תענוג שקט נפשי שליטה זהות בדידות חרדה

נכון אם אתה חתיך ונחמד אז יש לך חברה?

אני לא יודעת איך לצאת מזה

כאן אני זרה ובכל זאת הכל מוכר כ"כ. אי אפשר ללכת לאיבוד.

אם לא תתקשר היום אני ממש אכעס

זוכר את תום שנדלקתי עליו לפני שלושה חודשים?

כל הנשים אומרות שהן מעדיפות לבלות עם בנים.

קרוקס בצהריים, חרא של הרגל

פחד! פחד!

תשכב איתי

שמלות חזייה שמציצה מחולצה לישון עם בוקסר שינה קלה יותר

אני מפחדת שיהיה קיץ ואני אתחיל להזיע אותך מכל החורים שלי

אם יהיה לי חתול אני אקרא לו פסטו

מוזר לי לשתות דברים יותר ישנים ממני

מי ימלמל גבורות ישראל

אנחנו חבורת הבגדים המוזרה ביותר שהלכה ברחוב

רציתי לסמס לךָ "ערה?"

הגניקולוג היה חברמן בצורה מטרידה

רוצה להגיע אליי?

2 גורי חתולים מתחת לרנו מכאן משחקים מחבואים איתי ואולי עם עצמם

איזה כיף לצאת סתומה ליד אנשים

איך קרה שאני מומחית לענייני רובוטים?

יש דתיות (עם שורוק) שקשה לי איתה

ואם אין תנור? מי זה בכלל?

יש כ"כ הרבה אושר בילדים. אני פתאום כל הזמן מדמיינת ילדים משלנו

אני קצת אוהבת את זה באיזשהו מקום

מרמרת

אתה מתחיל להיות מטושטש

אתה לא מתעייף ממני, אלא מהמין היבש הזה

אי אפשר לכתוב שירים בידיעה שתקריא אותם

לא השארת גם לא זכרון שיהיה לי בלילה קר

זה מוזר שאני מתגעגעת אליו כ"כ. בכלל הקשר הזה: שזה לא נוח או נחמד להתלהב. כאילו אני בקשר אז אני אעשה את כל ההבעות פנים. אף פעם לא חשבתי על

הכל ידוע מראש אבל נשכח מהלב

שום דבר מאחורי, הכל לפני, כתמיד בדרכים

אתמול היה ארוחת ערב בסימן: נישול מהירושה

הרי אנחנו עם של מזוודות, של שוטטות, של געגועים למקום שלא היינו בו מעולם/

עור עטיפתי על ידיים של בחור זקן

ימים שהפה מצטמק בעצמו

אני אוהבת להקדים, אבל יתרה מכך, אני אוהבת לישון

אישה מבוגרת עם שיער סגול-פוקסיה עלתה עכשיו לאוטובוס