היה היום יום הולדת לאחי הקטן, ואפילו ביום סמלי משהו שכזה אני שם לב עד כמה שאני נמצא במקום נמוך במשפחה הזאת. זה פשוט מדהים אותי כול פעם מחדש, וכול פעם מחדש אני ממשיך להתנהג כאילו כלום ולתרץ את ההתנהגות שלי בזה.
עכשיו גם נזכרתי פתאום שכול התוכניות שהיו לי באחד מהפוסטים הקודמים לגשם בעצם התבטלו. אולי אני מוותר בקלות, אבל לא באמת יש לי כוח לגרום לדברים לזוז איך שהוא ... המקסימום שייקרה זה בטח שאני אסתובב עם קייסי במשך 10 דקות בחוץ בלחץ, וגם זה כי יהיה לה קר והיא תרצה ממש ללכת הביתה. וחבל לי על אחת כמה וכמה שכול זה קורה כשיש כמה ימים גשומים ברצף. oh well, מה כבר אפשר לומר ..
בעצם כשאני חושב על זה, דבר אחד כן עשיתי כשירד גשם - בזמן שכולם חיכו כדי שנוכל להתנחל פה בבית אני וליז הלכנו לצומת פולג כדי ששום דבר לא יסתיר לנו ונוכל לראות את הסופה בכיף באמצע הלילה, רק ממש חבל שכול פעם שהיה משהו אני הסתכלתי לכיוון השני בכלל -.-
וודווקא בתאריך הזה הבלבול וחוסר הוודאות חוצים את כול הגבולות. זה בלתי נסבל.
אה כן, ואני חייב תודה לליז שהביאה לי פרו. תודה ^^
home alone tonight, people ..
נ.ב.- העברתי את הפרו שלי כבר לכול מי שכול כך רוצה אותו !!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
life-tester