testing

חשבתי לעשות איזה פוסט גדול עם מלא תמונות וסיכום של השנה האחרונה, אבל אני מרגיש רע כמו שלא הרגשתי הרבה זמן וממש לא זורם לי. פעם אחרת.

אני כול כך אתחרט על זה. -.-

אבל כול כך לא זורם לי עכשיו לכתוב פוסט. -.-

טוב נו, אני אעשה משהו קטן, סתם כדי לצאת מידי חובה.

אז מה היה בשנת הכספים של 2007 ?

• הכרתי המון המון אנשים חדשים, עם חלקם הגדול מאוד אני עדיין בקשר ואת חלקם הקטן אני מחשיב כידידי נפש.
• אביטל החליטה להתגבר על הפוביה שלה ממני אי שם במרץ, ומאז אנחנו אחד על השני [לא במובן המיני, אה ? ] וזה מעולה. ^^
• עבדתי בעבודה רצינית פעם ראשונה [ושנייה] בחיים שלי. אף אחת מהן לא החזיקה הרבה זמן. מסיבות שלא תלויות בי.
• הייתי אצל ניורולוג, אובחנתי כמאני דיפרסיבי, לקחתי כדורים, הפסקתי, ניהיתי פחות מאני דיפרסיבי.
• הגעתי לטובנות חדשות לגבי המצב שלי פה בבית.
• הקמויוניקציה [איזה מילה גדולה אה ?!] הראשונה שלי עם הצבא התחילה. השניה תתרחש במהלך השבוע הקרוב.
• כתבתי ספר בשוונג מטורף אבל הפסקתי באמצע בגלל מחסום כתיבה. נראה שאותו מחסום נשבר לאחרונה אז בקרוב אני חוזר לכתוב.
• הייתי המון בעיגולים, אז הפסקתי לבוא, אז התחלתי שוב, ואז אנשים הפסיקו לבוא לשם. אז התחלתי לבוא להיכל באופן קבוע, אבל מאז אוקטובר לא ביליתי שם הרבה זמן מחוסר זמן.
• היו לי המון התנסויות חדשות, שחלקן אי אפשר להגדיר בדיוק כהתנסות, אבל זה גם משהו.
• גיליתי את האהבה שיש לי להתנחלויות בבתים של אנשים :P
• עשיתי אפילו כמה התנחלויות פה בבית.
• ימי 'הגג' המאושרים של הקיץ ! שהיינו יושבים אני מיקה אריק ואביטל על הגג ומעשנים וצוחקים לתוך הלילה. אני הכי זוכר את הלילה שצחקנו על תינוקות סיאמיים XD כמובן שהיו גם אורחים נוספים פה ושם.
• קניתי נרגילה ! שברגע זה ממש נמצאת אצל דנה הפרזיטית.
• ההורים קנו פלייסטיישן 3 ! ואני מקווה שבסיכום השנה הבא אני ארשום שהם קנו גם מסך LCD לסלון ;)
• שנה בערך שקייסי נמצאת בחזקתנו, ומאז עברו הרבה מכות, הרבה טיולים בחוץ, הרבה משחקים, הרבה מאוד דברים [שחלקם יקרי ערך] לעוסים, וגם כמה שטרות של 100 שקל שהיא הרסה. הכלבה הזאת עלתה 1000 שקל, וכיום היא שווה 3500. אם אני אמכור אותה, אני גם אקח חזרה כסף על כול הדברים שהיא הרסה אי פעם. אה, כן, בקיץ גם מישהו הציע לי 1000 דולר במזומן אם אני נותן לו אותה ברגע זה, וסירבתי. אה, וכמובן, היו גם נביחות .. פה ושם.
• אחרי שנה ומשהו של קיפאון בתחום ה'רומנטי' [עלק] חזרתי לעצמי. הוא לא היה מי יודע מה מזהיר עד עכשיו פרט לכמה אירועים חריגים... אבל אני אופטימי.
• [זה דיי טרי - ] מסתבר שאני אהיה דוד באזור מאי, ואשתו של בן דוד שלי תלד באמצע החודש הבא. תהיה ברית וזה ... ואני אוהב אירועים משפחתיים כאלו. ^^
• התאהבתי ממש, אבל ממש, בכלי רכב עם שני גלגלים, לרבות אופנועים. כבר חצי שנה שאני עדיין בתהליכי הוצאת רישיון. אבל לא נורא, זורמים. אני מקווה שבסיכום 2008 אני ארשום שגם הוצאתי רישיון. ^^
• גיליתי מחדש כמה שאני שונא את כול החבר'ה שמסתובבים בחוץ באמצע הלילה ודופקים לאנשים את הפלאפון / דופקים להם מכות על כלום. אם אני אהיה ראש ממשלה אני אדאג שכול אלו יישחטו.
• היה לי ריב ענק עם ההורים [גם זה קרה לאחרונה ממש], שבעקבותיו, אני מקווה, הכול הולך להשתנות. ושוב, אני אופטימי.
• וכמובן, איך אפשר בלי לציין שלמדתי המון על עצמי, ועם כול רגע שעובר אני ממשיך ללמוד. וזה רק לטובה, אני מניח.

זה מה שהצלחתי לחשוב, עכשיו ברשותכם אני אזרום לשלושת מסיבות הסילבסטר שאני צריך לעבור בהן עד 12. זה הולך להיות קשה, במיוחד לאור העובדה שאני מרגיש חרא, אבל לא נורא. זורמים. ~~~~~

ישנה אזרחית חדשה מצויינת לכולם. ^^

*פוסט עם המסקנות מ 2007 אני ארשום בהמשך השבוע, כנראה.

הפגישה המיוחלת עם הפסיכולוג הגיעה, והיא התנהלה בצורה מפתיעה ביותר. הגעתי במחשבה שאני שוב הולך להילחם עם הבנאדם ולנסות להוכיח שאני לא הצד הרע בסיפור אבל הופתעתי. הוא דווקא גיבה אותי, ואמר שאני צודק לחלוטין. אבל מצד שני כמו רופא שמספר למטופל על המחלה שלו, הוא לא היסס לומר לי שהוא רואה לגמרי את כול מצבורי הכעס והמתח האלו שנערמו במשך 4 שנים מאז שכול הסיפורים האלו עם ההורים התחילו. הוא אמר גם שאשכרה אפשר לראות את זה עליי. ושזה לגיטימי שהפיוזים שלי נדלקים כמו כלום כשמישהו רק מציין משהו שקשור לעניין, לא משנה מי זה. הוא גם איבחן את כול מה שהוא אמר, מסתבר שהקטע שאני אוכל את הצפורנים, המיגרנות הבלתי פוסקות, המשחקים באש [שהחלו רק לאחרונה] רק מעודדים את הטענה שלו.

הייתי מופתע לחלוטין מזה שבנאדם בעל סמכות אומר לי את הדברים האלו. איפה שהוא, למרות שתמיד ידעתי שאני לא טועה, מוזר לי פתאום לשמוע מבנאדם כזה טענות שרק מחזקות את המחשבה והעמדה שלי.

מסתבר שה ADHD הזה שיש לי, הפרעת קשב וריכוז, לא אמיתית אלא מדומה. היא נגרמת כתוצאה מדברים שיושבים בתת מודע ונערמים. זאת הסיבה שכשאני יושב בשיעור אני לא מצליח לחשוב על השיעור עצמו ולהתרכז בו. וזה גם מסתדר, כי עובדה שעד לתחילת כיתה ט' למדתי דיי טוב.  הם קודם הורסים לי ימים, שבועות, חודשים שלמים עם ההטפות שלהם, ואז כול העולם מופתע איך זה שהלימודים שלי על הפנים. אני מופתע בכלל שאני עוד מצליח לשרוד עם ציון עובר.

מוזר גם פתאום לראות איך שה'משטר' של ההורים שלי, השיטת חינוך עשוית הזהב שלהם נסדקת פתאום. מוזר לי גם שאין לי באמת דרך ממשית לפרוק את כול הכעס והמתח האלו שהצתברו במשך 4 שנים ... אולי, ממש אולי, פגישה גם עם הפסיכולוג וגם עם ההורים שלי תעזור איך שוהא בכך שאני ארגיש חופשי להתפרץ ולהטיח בהם האשמות אין קץ. אבל אני בספק.

קיצר, יצא פוסט אפ-דאון כזה [סבבה בהתחלה ונדפק בסוף] בגלל טלפון שקיבלתי אבל שטויות, נחמד גם לדעתי שאנשים קצת רחוקים 'זוכרים' אותי. ^^

אני אשתדל להמשיך לעדכן על הנושא בתקווה שזה לא חופר, אבל כמו שרשום בכותרת - זה בהחלט תחילת הסוף של כול הבלאגנים עם ההורים שלי.

היו לי כמה ימים ממש ממש טובים לאחרונה ואני אעלה תמונות בקרוב. צריך להודות כמובן לנועם ואביטל ופוצי ודנה  על כך ^^

סילבסטר שמח לחוגגים שביננו, ולאלו שלא - יום לימודים שמח !

מכירים את השעות המתות האלו ? אחרי ימים ממש ממש טובים, אתם יושבים בסופו של היום לבד עם עצמכם, וחושבים על כמה טוב היה ? ואז חשובים על כמה אבסורדי זה להתבאס עכשיו ? אני שונא את הרגעים האלו. זה בדיוק מה שקרה. כול היום היה כול כך טוב, התעוררתי עם חיוך, עשיתי טיול בחברת בנאדם שאני אוהב, ישנתי, הייתי בתל אביב, ראיתי אנשים שלא ראיתי הרבה זמן, חטפתי כאב ראש אבל הוא עבר כמו כלום כשהגעתי הביתה. אז התחלתי קצת לחשוב על מה שהיה היום, על מה שקורה בכלל, עם המשפחה הזאת. הנה דוגמא מצויינת ל'שעה מתה'. זה הזמן שבו אני יושב בסופו של יום ממש טוב, לבד עם עצמי, ובלי שום שליטה שוקע בזה. זה מבאס ממש, במיוחד כשאני מסתכל לאחור על כול היום הטוב הזה שהיה לי, וקצת מבאס לא ללכת לישון עם חיוך אחרי יום כזה. אבל מה לעשות, החיים כאלו. עכשיו ברשותכם, אני אלך לטיול התרעננות בחוץ עם קייסי כמו שאני תמיד עושה במצבים כאלו.

אבל איפה שהוא, אני שמח שיש לי את המקום הקטן והשקט הזה שאני יכול להתפרק בו. שאני יכול להתנחם בזה שיש לי אותו. זה עושה לי טוב, אפילו אם זה ממש קצת.

ופסיכודלי [אני חושב] !

תודה לנועם שעזרה לי עם המוזיקה ^^

ותודה ליוסי שהעלה את השיר לשרת אחר ובזכותו עכשיו השיר נדלק ביחד עם הבלוג ! ^^

תגיבו :)

כבר הזכרתי כמה אני שונא את הבית ספר ? אז זה הגיע לשיאים חדשים בזמן האחרון.

בבית ספר שלי, אלדד, יש נטייה לזיין לכול העולם [אבל בעיקר לערייה ולמשרד החינוך] על כך שזה בית ספר דמוקרטי שמשתף את התלמידים בהחלטות שלו ונותן במה וחופש ביטוי. ושוב, הצביעות פשוט נשפכת מהסיר הזה שנקרא 'הנהלת בית הספר' ...

זה דבר אחד כשלא אומרים לך כלום על ניהול בית הספר, ז"א, לא אומרים אם זה דמוקרטי או לא ... אבל למה לעזאזל לספר לכולם שאתה דמוקרטי כשאתה בכלל פאשיסט ?

שיתוף בהחלטות: זה הזיון שכל הכי גדול. למה ?

כשהגעתי לבית הספר הזה, בכיתה ז', היה מלא בלאגן מסביב לעניין התלבושת, ואני חושב שזאת קונספירציה. המורות הנוזלות ממש לא אהבו לראות תלמידות מסתובבות עם חולצות בטן ומחשוף מפה ועד לסין, כשימי צעירותן שלהן רחוקים בערך כמו הירח. הן החלו להתלונן וכך הגיע עניין התלבושת. מה שיותר מוזר לי, זה שעשו הצבעה, וההפרש בין אלו שרצו תלבושת לבין אלו שלא היה משהו כמו 50 [!!!!] קולות, אפילו פחות. אז ההנהלה הזאת באה בעצם להגיד לי שמתוך משהו כמו 1600 תלמידים, בסביבות ה 850 הצביעו בעד תלבושת כשבתכלס היה אפשר לספור על יד אחת את מספר הילדים בכול שכבה שתמכו ברעיון ?

זה גם לא היה זיוף תוצאות, זה היה המצאת תוצאות. דיי ברור שהמורים לא היו מוכנים לוותר על הזכות להיכנס בכול תלמידה שמראה את אוצרותיה לעולם כשלמורה האוצרות האלו לשעבר נמצאים איפה שהוא ברצפה.

בכול אופן, העניין עבר כמו כלום כי כמות התלמידים שהתקוממה נגד העניין הייתה דיי קטנה. השאר פשוט ישבו והסתכלו, ולא הנידו עפעף בשביל לשנות משהו.

כשחזרנו מהשביתה התבשרנו שבית הספר, ברוב טובו, החליט לקיים את הבגרות באנגלית כסדרה - 15/1/08. זה דמוקרטיה ? החליטו בשבילנו לעשות לנו בגרות חודש אחרי שיצאנו מהשביתה, כשבתכלס גם שבועיים לאחר סיום השביתה אף אחד לא באמת התאושש. המורה באנגלית, עם מעט הטמטום שיש בה, הייתה המבשרת, ועצם העובדה שזאת היא הרתיחה אותי עוד יותר. למה לעזאזל מחליטים בשבילנו דברים כאלו?!

אבל, ועכשיו הגעתי לדובדבן שבקצפת - הדבר שהכי מראה כמה שהבית ספר הזה דיקטטורי [ואפילו פאשיסטי] הוא המעקף החדש. בנו מעקף כזה כדי שאזרחים ואנשים שלא לומדים באלדד יוכלו להגיע לבית הספר נורדאו ולשכונות הקרובות יותר בקלות, מה שיצא מצב שאלדד עכשיו סגור לחלוטין. אם קודם היה אפשר לצאת הרי שעכשיו הכול נעול בשלשלאות ברזל. השומר יושב בבודק'ה שלו, תלמידים שרוצים לאכול לא יכולים, והמצב הזה נותן הרגשה של מתקן כליאה [גטו מישהו ? ]. זה ממש ממש מעצבן אותי, ומעולם לא הייתי עדיין עצבני על ממסד כושלהו. אני בהחלט לא שולל את האפשרות של לבנות מעין 'סולם' בגדר לטובת כול אותם תלמידים שיירצו לצאת בהפסקות לאכול או להתאוורר, אם אני אשיג קאטר. אני ממש מחכה כבר לשיעור חברה עם המורה שתתחיל לספר לנו על כול הדברים האלו, כדי לנצל את ההזדמנות ולהכנס בה על כמה שההתנהלות בבית ספר הזה דפוקה וכמה שהצביעות נשפכת ממנו.

כמובן שאני יודע גם טוב מאוד בפני מה אני עומד ואני יודע שאם אני אתחיל לפתוח את הפה יותר מידי יכולים להעיף אותי מבית הספר [דמוקרטיה כבר אמרתי ? ]. אז אני אשתדל לשמור על טונים נמוכים ... לעת עתה.

טוב עד כאן לענייני הבית ספר. הפוסט הזה היה יותר פריקת זעם ואני לא ממש מצפה שמישהו ייקרא אותו [חוץ מהאנשים שלומדים איתי אולי כמו אולגה].

אני חייב גם להודות לאלה שדיי 'פתחה' לי את העיניים בתגובה אחת בפוסט הקודם ובזכותה כול הפוסט הזה נכתב.

וזהו.

המ. אני שמח. וטוב לי. ואני לא רוצה שזה ייפסק. I Cant Get Enough. וזה מעולה. 3>

הפעם, בניגוד ל 90% מהפעמים, הכותרת [יותר נכון, מה שרשום בה] נכתב מתוך זלזול בלבד.

בזמן האחרון בכול חור אני רואה דברים בסגנון של 'להפסיק לזהם', 'להציל את כדור הארץ', 'לנסוע במכוניות מונעות מימן / היברידיות {שילוב של דלק וחשמל}' וכיוצא בזה.

מה הטעם ? כול הסיפור הזה של 'להציל את כדור הארץ' זה בולשיט אחד גדול. אף אחד הרי לא באמת הולך לעשות משהו מספיק גדול בנדון, לא ? העולם מונע על ידי אינטרסים כספיים ומדינות שבפינהן עומדת אפשרות של פיתוח כלכלי או הפסקת זיהום, ברור שיעדפו את הפיתוח הכלכלי, ועל הזין שלהן שכדור הארץ מזדהם. אנשים שעומדים בראש מדינות ענקיות ומתפתחות [כמו סין למשל שאחרית לכמות לא מבוטלת מזיהום כדור הארץ] לא הולכים בשום פנים ואופן לוותר על הצמיחה הכלכלית המטורפת שלהם, בעד שום דבר שבעולם.

ומעבר לזה, כול הסיפור הזה של 'להציל את כדור הארץ' הוא בולשיט אחד גדול והוכחה חד משמעית לכך שהביורוקרטיה העולמית עוד תהרוג את כולנו. מארגנים ועידה של 'מדינות מתועשות' [כאילו שרק הן אחראיות לזיהום, ולא בערך כול מדינות העולם] על איזה אי נידח בחור באוקינוס ההודי, ומצפים שעד הפגישה הבאה [שתתקיים אי שם ב ... 2012 ? לא נמות עד אז ? ] דברים ייסתדרו מעצמם, כשארה"ב וסין לדוגמא לא מוכנות לקצץ בזיהום.

אז סבבה, מצד אחד מטיפים לנו מכול חור למחזר, לחסוך, לא לזהם, אבל מצד שני כשמדינות כול כך גדולות לא עושות את זה [או יותר נכון שמות על זה זין ועושות מה שבראש שלהן], למה שאנחנו נעשה את זה ?

ועוד חלק מהבעיה הזאת זה שאנשים בקושי מודעים להשלכות של מצב כזה. אני אהיה ממש שמח לשמוע אם אפילו בודדים ממי שקורא את זה יידע מה הן ההשפעות ההרסניות של התחממות כדור הארץ. בתוך 5-10 שנים ישראל תהפוך למדינה מדברית לחלוטין, סביר להניח שהכנרת תתאדה מהסיבה הפשוטה שלא יהיו גשמים [ואז יהיה פה, כמו בזמנו בסרט של הגששים "גבעת חלפון אינה עונה", רק חול וחולירע]. מדינות כמו בריטניה [שביולי {!!!} מפוצצות בגשם, ואין בכלל מה לדבר על שאר ימות השנה] יהפכו למדינות עם אקלים טרופי. על המדינות שנמצאות בקו המשווה אין בכלל על מה לדבר, כי הן לא יהיו מתאימות לחיים [נסו אתם להיכנס לטנור שהטמפרטורה בו היא 60 מעלות + ולחיות שם את חייכם כמו כלום].

בעיקרון, אני לא מנסה להטיף, או אפילו לעורר מודעות, כי אני יודע שלחלק גדול מאוד מהאנשים זה לא משנה כלום, פשוט רשמתי משהו שיושב לי בראש כבר כמה ימים. אין באמת מה לעשות אם זה כי לא מדובר פה בקבוצה קטנה של אנשים שקשורים אליי איך שהוא, מדובר פה בכול החיים בעולם.

[אה, כן, גם זה סיכון מאוד מאוד לא קטן, אבל עליו אני אכתוב בפוסט אחר כבר.]

ומעבר לזה... ממשיכים כרגיל. חזרתי לבית ספר ב full on [טוב, לא באמת. הספקתי כבר להבריז 4 שעות, ולא לבוא לאחת בטעות, אבל היי ! יחסית ל 4 ימים בבית ספר זה מעט מאוד !], עם מוטיבציה ללמוד שבאה השד - יודע - מאיפה. לצערי עוד לא קניתי ציוד אז אני משתמש במחברות של שנה שעברה [כול יום זורק לתיק מחברת היסטוריה ישנה, ומחברת משבצות למקרה שיהיה מטמטיקה כי אני לא תמיד זוכר ><] וכמה ספרים רנדומליים. הכיתה נשארה אותה כיתה ואחרי בערך חצי שעה שם החלטתי שהייתי מעדיף להישאר בשביתה לכול החיים, אבל אין לי ברירה. סבלתי כיתות מפגרות מאז שיצאתי מהיסודי, אין שום סיבה שאני לא אשרוד עד ה 13/7.

הבגרות באגנלית גם תתקים כמתוכנן, כי 'ההנהלה, המורים ואני' [לדברי המורה באנגלית] החלטנו שאתם מוכנים. אין לי מילים לתאר את איך שהתעצבנתי באותו רגע, ואני אף פעם לא מתעצבן ממורים יותר מידי. למה לעזאזל הם החליטו שאנחנו מוכנים לבגרות ב 5 יחידות בלי לשאול לדעתנו אפילו ?! בית ספר דמוקרטי אה ? דמוקרטי מהתחת. תמיד שנאתי דמוקרטיה. וגם את הבית ספר הזה.

עכשיו גם סידרו מחדש את השערים, מה שאומר שאני צריך לחכות עד סוף ההפסקה כדי לצאת אם יש לי שעות חופשיות. אבל לומדים להסתדר עם זה כשיש מוזיקה טובה ברקע.

התוכניות לזמן הקרוב הן לקנות לעזאזל את כול הציוד המחורבן הזה, למצוא עותק מקורי וחדש של midnight club 3, להתקין אינטרנט אלחוטי ופתחי USB חדשים [אלו של המארז נשברו -.-] במחשב ובפלייסטיישן, וסתם לזרום כי כיף לי עכשיו.

ו... ה-ציטוט, שנאמר על ידי המורה שלנו באזרחות. כרגיל הוא התעצבן כי אנשים דיברו יותר מידי ... ופתח את הפה !

"נו כוס אימא שלכם תסתמו את הפה ! קצת כבוד לזקן יא חראות ! "

כנראה שנפלט לו, כי הוא נהיה אדום כמו מטבוחה אחרי זה

אתמול, אני חייב לציין, היה אחד ה-ימים [או הלילות לצורך העניין, אבל זה כבר סיפור אחר וטיפה פרטי. שברו ת'ראש אם באלכם].

תמונה מהבלוג של קסי, ולשם שינוי [אני חושב] יצאתי נורמלי בתמונה הזאת ! מאחת הפעמים האחרונות בהיכל אם אני לא טועה:

[מימין לשמאל - גלב אי שם בחשכה כיאה לפריק קשוח ואפל, ליז במבט מלא תושייה כיאה לפוצי, אני עם מבט 'עדין' של "what the fuck dude ? " וקעצ במבט של "תעיף ממני ת'מצלמה יא בן זונה".

אחד הפוסטים הכי ארוכים שכתבתי בזמן האחרון, אני מקווה שנהנתם מכול הזיוני שכל האלו.

המשך שבוע מהנה לכולם כמו שהיה לי. ^^