testing

אני לא יכול להגיד שיותר מידי קורה בזמן האחרון, או יותר נכון שזה יותר מידי בשבילי, כי זה ממש לא נכון, אבל קורה הרבה.

במקביל למעבר דירה המממש ובא, קרה לי היום שכאילו התעוררתי למציאות של "אני מסיים ללמוד השנה", זה לא שלא ידעתי את זה או משהו, אלא שפשוט לא ממש חשבתי על זה.

לא רק אני, סביר להניח שרוב קוראי הבלוג מסיימים ללמוד השנה. מעניין איך זה יהיה, שתהיה לי התקופה הקצרה הזאת בין סיום הלימודים עד תחילת הצבא. הרבה אנשים אומרים לי שזאת התקופה שבה צריך להנות, התקופה הכי יפה בחיים. וכשאני חושב על זה, לאור העובדה שאני בקרוב אפסיק להגיע לבית ספר לתמיד [וואו, כמה שהמילה הזאת גדולה פתאום], צריך לפחות לציין את המאורע הזה. אז החלטתי לקחת 2-3 אנשים לים עם בירות על חשבוני בסוף היום האחרון של הלימודים.

בשורה התחתונה, נהנתי ב 3 השנים האחרונות בתיכון. כול החרטא של השנים הקודמות עם האנשים שהיו בטוחים שאני הומו בגלל שיש לי שיער ארוך, או סתם ערסים שחופרים לך כול היום, וזה שהיו לי בסך הכול שני חברים בכול העולם בערך. 3 השנים האלו הוכיחו לי את כוחו של שינוי, וזה מעולה. אני מסיים את הבית ספר בנאדם שונה ב 180 מעלות ממה שהתחלתי אותו. וגם קרה הבלתי יאמן - שני מורים גרמו לי לזכור אותם לכול החיים, שהם המחנכת שלי גלית, שבתכלס בלעדייה קווי המחשבה שלי לא היו כמו שהם כיום (וגם בגלל המקצוע שהיא מלמדת - סוציולוגיה), וגדי המורה לאזרחות (כן, אותו אחד שצעק עלינו קללות בכול הזדמנות אפשרית בערך) שאמר הרבה מאוד דברים שקלעו בול וגרמו לי לחשוב הרבה (מה שלא קרה מעולם עם אף מורה באף מקצוע, חוץ מבסוציולוגיה כמובן).

והעניין עם המעבר דירה, גם, רק מחזק את הרגשת ה'דף חדש' הזאת. זה לא דף חדש, זה משהו כמו מחברת חדשה... הולך להיות לי חדר שונה לחלוטין, עם מיטה זוגית ונורמלית (!!!), ארון קטן ונורמלי ולא ארון בגודל החיים שיהיה מלא בכול מיני סוגים של חרטא, מערכת קולנוע ביתי, ספה, אולי אפילו טלויזיה חדשה ואיזה מחשב פשוט ... יהיה גם אופנוע, וגם רישיון למכונית. מסתבר שגם את המכונית שלנו אנחנו מחליפים במקביל למעבר הדירה, ואין צורך לציין שגם זה, מחזק את ההרגשה. השלמתי כבר עם זה שאני עובר דירה, ושבעיקרון זהו זה, לא יהיה יותר נתניה. לא יהיה יותר את הטיולים האלו פה ברחוב שלי שאני כול כך אוהב באמצע הלילה עם קייסי, לא יהיה יותר נסיעה של 10 דקות לעיר (זה יהיה משהו בכיוון ה 20-30, אבל עדיין), לא יהיה את כול מקומות הבילוי המוכרים והמהנים, לא יהיה את האנשים שאני כול כך אוהב  אבל זאת לא בעיה, כאמור - יהיה לי אופנוע.

בסוף החודש שעבר התחלתי לעבוד במקדונלדס, ולפני שבוע פתחתי חשבון בנק, וזה עוד אחד מהדברים שמחזקים את ה'דף חדש'. המשכורת הראשונה תכנס משהו כמו עוד שבועיים וחצי - שלושה, יהיה לי כסף להוציא רישיון לאופנוע וגם למכונית.  אחר כך קסדה ומעיל. אחר כך כבר דברים לבית החדש.

ולעניין קצת יותר משמח -

יום חמישי הייתי בקניון הדרים להוציא טופס ירוק למכונית, ומישהו מאחורי זרק איזה מילה על תיאורה. הסתבר שאפשר לעשות תיאוריה עד 7 בערב, והשעה הייתה 1. בשיא הספונטניות, ועוד יותר בשיא הזרימה - החלטתי לעשות עכשיו תיאוריה לאופנוע. שילמתי אגרה, נכנסתי, עשיתי אותה, ולא תאמינו - אחרי כול הזרימה הזאת, היו לי פאקינג 5 תשובות לא נכונות (4 זה המקסימום שמותר לטעות). תאיר שחיכתה לי בחוץ לא הפסיקה לצחוק (כמוני) אבל כול השאר לא ממש צחקו מזה ... מה יש לכם?! דפקתי את הזרימה של החיים, וכמעט ועברתי תיאוריה ! תשובה אחת לא נכונה! זה מצחיק !!!!!

היום הגעתי לבית ספר להגיש למורה את העבודת גמר בסוציולוגיה שעשיתי בייזע בתוך 3 ימים (עבודה שאורכת משהו כמו חצי שנה). היא שיבחה אותי וזה ממש גרם לי להרגיש טוב, מעבר לזה שסוציולוגיה כמעט ומאחורי (26.5 בגרות אחרונה). פגשתי את חן ובשלב מסויים בדרך הביתה הצעתי לזרום לעשות תיאוריה. דפקנו את זרימת החיים ונסענו לקניון הדרים, הגענו, נכנסנו תוך בדיוק חצי דקה, סיימנו את התיאוריה תוך 10 דקות, והתוצאות: עברתי !!! וחן נכשל.

למזלי השאלון היה בחציו זהה לשאלון של יום חמישי, ובחציו השני רק תמרורים. אם היה משהו שגרם לי להשלים עם העובדה שמתחיל דף חדש - זאת התיאוריה שעברתי עכשיו. בעיקרון כלום לא מונע ממני כבר ללמוד נהיגה על אופנוע, חוץ מהכסף שאין לי כרגע. וזה ייסתדר בקרוב.

אז זהו זה, הבאתי אותה בחפירה שאני עושה רק פעם בשנה בערך. נראה לי שאני קצת לפני חיים חדשים לחלוטין, ואני מתקרב לשם בחשש אבל עם ראש מורם. כמובן שחלק לא קטן מזה הוא בזכות גלי (אהמ3>).

עד כאן להפעם

לתלונות:

רוממה, ירושלים, מיקוד-91071, oh yeah !

[אתם מה זה גרועים אם אתם לא יודעים מה זה.]

מסתבר שאנחנו כנראה עוברים דירה להוד השרון. ושוב בגלל שההורים שלי רוצים לישון עוד איזה חצי שעה בלילה ולחסוך עוד 5 שקל בעלות של הדלק למשאית שלהם.

אז התעלמתי מזה והתסכלתי לפחות על הצד החיובי - יהיה לי אופנוע משלי וזה 100% אם אנחנו נעבור להוד השרון.

אבל לאאאאאאאאאאא

אבא שלי גם כן יישתמש בו. והוא יישתמש בו מ 1 בלילה עד 4-5 אחרי הצהרים.  מה שמשאיר לי כמה שעות בודדות להגיע לנתניה, ועזבו את זה שהאופנוע הזה בטח יהיה חלש גם ככה.

והמונח 'יישתמש' מוגזם - האופנוע יהיה ב90% מהזמן במגרש בכלל. ככה שאף אחד לא משתמש באופנוע אבל אני -עדיין- לא יכול להשתמש בו.

וכבר התלהבתי מזה וחשבתי שסוף סוף יש הזדמנות למשהו נורמלי ולא אופנוע חלש, אבל כרגיל כמו שההורים שלי עושים הכי טוב - הם מקלקלים לי הכול.

אבל היי, זה לא שאני לא אסתדר אלא להפך - יש קו אוטובוס שעובר מהוד השרון לנתניה וחזרה והוא עובר מ 6 בבוקר עד 1 בלילה, אז זה לא שאני לא מסודר [קצת] בעניין הזה, אבל אני בטוח משום מה שהנסיעות באוטובוס יעלו לי לפחות כמו רישיון לאופנוע. ועזבו את זה שהחרא הזה גם מגביל את הביקורים שלי לעד 12 וחצי.

זין בעין.

נראה לי שאני אשים טיימר עד ה 30 באוגוסט.

בחיי שהם רק גורמים לי לשנוא אותם יותר בכול פעם מחדש.

תובנות מהזמן האחרון -

• אם יש לך במשך יותר מ 24 שעות חום 40, אם אתה מתעלף, אם אתה שותה מים בכמות של גמל ביום טוב, אם -לא- כואב לך הגרון, אם אתה מבלה את כול היום במיטה ואם אתה בסופו של דבר מתייאש והולך לבית חולים - זה לא סימן שיש לך מחלה סופנית או סרטן !!! כן כן !

האין זה נפלא להגיע לבית חולים, לעשות את כול הבדיקות, לצפות לאיזה 'יש לך 5 ימים לחיות' מהרופא, אבל אז לקבל סטירה מצלצלת כשהרופא פתאום בא ומבשר לך שיש לך דלקת גרון?! זה כזה חרא לחשוב שאתה עומד למות רגע אחד ואז להתבשר שאתה מצונן או משהו... פור פאק סייקס, 40 חום במשך 24 שעות עם איבוד הכרה וכאלה זה דלקת גרון?! ועוד בלי פאקינג כאב גרון?!!!!!!

• GTA 4 מהנה, אבל אחרי בערך 52% שסיימתי [ואשפוז בבית חולים שקצת הפריע לי לשחק...]החלטתי לפנות לכיוון קצת אחר ולבדוק את המערכת הפיזיקלית של המשחק.

אני נשמע לכם כמו תלמיד של 5 יחידות פיזיקה ? יש לכם טעות ! כי הבדיקה הזאת כוללת בעיקר התרסקויות במהירות ממש גבוהה לתוך עמודים, וצפייה תוך כדי צחוק קל על ניקו [השחקן] מתעופף באויר ומתרסק על קיר, וקם על רגליו כאילו כלום לא קרה כיאה לדמות ממוחשבת ! איפה בעולם האמיתי ראיתם מישהו עובר בכלל ברמזור אדום ונשאר עם רישיון אחר כך, אה?!

• בעקבות GTA גם, שמיעת הסאונד טראק המגניב ביותר שלו הניבה כול מיני שירים חדשים לפלייליסט [הענק ממילא] שלי. מדובר בעיקר בשירי רגאיי ודאנסהאל [אני חושב שאם יש מישהו שעדיין חושב שאני פריק, הוא לוך לגמרי] ורוק קלאסי נוסח סטיבי ניקס. וזה מגניב.

אם מישהו מעוניין שידבר איתי אה ? פרזיטים.

• למרות שאני לא מת על הבית ספר שלי, לפספס טקס סיום זה מדכא.

אין לי הרבה מה להוסיף על זה, זה פשוט חלק קצת פחות שמח של הפוסט, בגלל שהרגשתי רע והכול פספסתי את הטקס סיום שלי עצמי ועכשיו לא יהיה לי מה לספר לילדים שלי. למרות ששמעתי שהיו כמה פשלות וזה היה בטח יכול להיות -קצת- מצחיק.

• לעומת זאת.... לצאת מהבית אחרי כליאה של 5 ימים ולנשום את האויר המזוהם והנוראי של נתניה זאת חוויה מאין כמוהה ! פתאום מתחילים להריח את כמויות הפחמן הדו חמצני שיש באויר ושמחים על כך שיש חור באוזון.

כחלק מאותה חויה, עצר אותי בסופר פארם בקניון השרון בחור אחד, והתחיל לתחקר אותי על השימוש שלי בחומר סיכה בזמן סקס. אמרתי כמובן שחומר סיכה זה חומר סיכה וצריך להשתמש במה שהוא מיועד לו ... [כלומר, סקס]

אבל לא, הבחור הנחמד לקח אותי לסקשן השמפויים של הסופר פארם, לוקח ליד בקבוק של שמן תינוקות, ומתחיל לספר לי על הייתרונות של שמן תינוקות על פני חומר הסיכה הג'נרי שבו משתמשים !! מה שמן תינוקות?! אתה לא אמור להשתמש בשמן תינוקות בסקס כמו שאתה לא אמור לזיין חולת איידס בלי קונדום ! בבקשה אל תגידו לי שהאנשים היחידים על פני האדמה הזאת ששימוש בשמן תינוקות בזמן סקס נראה להם חולני במקצת אלו אני וליז [פוצי].

• היום גם יצאתי עם אביטל ! והיה מצחיק קצת.

השמעתי את השיר uncle fucker מהסרט של סאות' פארק והיא סיפרה לי ש***** היה יודע לעשות איזה קטע מהשיר בעל פה.

"וואי עידן, אתה יודע, ***** היה יודע לעשות את הקטע של הנאדים לגמרי בעל פה, זה היה מצחיק" "יודעת למה?! כי ***** פלצן מסריח!!!!!!!"

• אה פףףף

כן, אין הרבה מה להוסיף על זה.

• טוב נראה לי שסיימתי לחפור להיום. יש לי שילוב מוזר של מוזה ממש טובה שמשמשת לכתיבת הספרים [כן כן, הספרים חבריי ] וסתם מצב רוח מוזר שמתווסף לעיניים דומעות שלא כדרך הטבע [השכנים האתיופים שוב מכינים מרק בצל עם הרבה בירה ? ].

זה הזמן להגיד גם שאם יהיה ביקוש אני אעלה תמונות מאוטומוטור [שבה הייתי פעמיים, עם אחי והבן דוד הפרזיט שלי פעם אחת ועם אהובתי בפעם השנייה], כך ש... אמ... תבקשו ! 

יום טוב ונטול נדנודי שינה שיהיה לכולם

שאלה לתושבי נתניה:

הכבש ה 15 [השווארמריה שממול לתחנה המרכזית למי שלא מכיר], הוא אחד המקומות היותר מוזרים ומזוהמים שקיימים. למה לעזאזל כולם ממשיכים לאכול שם [כולל אותי]?!!??!?!!

מסתבר אם כך שאני חולה מת וחטפתי איזה משהו בערב יום העצמאות [שגם ככה לא יצאתי], במשך משהו כמו 24 שעות החום שלי התנדנד בין 39 ל 40 ואז החליט להביא לי בראש [תרתי משמע] ואיבדתי את ההכרה 10 דקות לפני שהזמנתי מונית כדי ללכת לבית חולים כי הוא פשוט לא ירד. אחר כך לא היה לי שיווי משקל והיו לי סחרחורות מטורפות ולא היה סיכוי שאני אצא ככה מהבית אז אימא שלי הזמינה לי אמבולנס, והייתי בבית חולים מאמצע הלילה עד הבוקר. ונתנו לי אנטיביוטיקה שבאה ממש ברע כי אני בדיוק לפני סיום ההתלמדות שלי במקדונלדס, ועכישו אני צריך לדחות את המשמרת האחרונה של ההתלמדות באיזה 3-4 ימים :\

מעבר לכך, ומה שהרבה יותר מבאס, זה שמחר [יותר נכון היום], יש לי מסיבת סיום ו90% שאני לא אוכל ללכת לשם, ואפילו שזאת בטח תהיה מסיבה מאפנה - זאת מסיבת סיום שלי ויש רק אחת כזאת בחיים [אלא אם כן אני אשאר כיתה]. וזה חרא.

וגם אין עם מי לדבר אז גם זה חרא.

לפחות קיבלתי זריקה שטישטשה לי את החיים וגרמה לי להרגיש מסטול בטירוף.

מכירים את זה שאנשים רושמים שזה פוסט מיותר אבל בכול זאת מעלים אותו ?

איזה פוסט מיותר.

דיכאון, אה ? [פףףף]

בהפתעה גמורה, לפני משהו כמו שבועיים, אימא שלי הודיעה לי חגיגית שאנחנו מוכרים את הבית ושבעוד איזה חצי שעה יבואו קונים פוטנציאלים. מאז עברו בערך שבועיים,  28.4 הגיעו משפחה של רוסים לראות את הבית, ולמחרת בערב, בזמן שאני משחק לי להנאתי ב GTA 4 החדש שהשגתי כמה שעות קודם לכן, אחי הגדול נכנס הביתה והודיע שמכרנו את הבית, וכרגע מועד הפינוי הוא ה 31 באוגוסט.

אז.... זה ביאס לי את התחת בצורה מטורפת, כי זמן מה לפני כן אימא שלי אמרה לי שרוב הסיכויים שנעבור מחוץ לנתניה, כנראה לפרדסיה [סוג של כזה מושב של - חוסר - מעש - מוחלט - כשאתה - נמצא - בו].

אחרי שאחי הודיע שמכרנו אז זה התרחב גם לכפר יונה, קדימה ואבן יהודה. -.-

זה אפילו ביאס לי ת'תחת עוד יותר בגלל שבעיקרון סיימתי ללמוד, אני לא אכיר אנשים חדשים במקומות האלו [סביר להניח], וכול מה שיש לי בערך נמצא בנתניה, כך שאני אהיה קצת [הרבה] מנותק. השגתי צ'יק צ'ק עבודה ואני מתכנן עכשיו להוציא רישיון על אופנוע מהמשכורת הראשונה [הפעם זה רציני, כשמשהו לוחץ עליי לעשות את זה - אני אעשה את זה], ומהמשכורת השנייה לקנות ציוד ולהתפלל שההורים שלי יקנו לי אופנוע [או יעזרו לי לפחות לשלם עליו] מכספי מכירת הדירה...

כמובן שעדיין קיימת האפשרות של לעבור לתוך נתניה לאן שהוא, או לנתניה החדשה, אבל אימא שלי נורא רוצה לעבור לאזור ה'כפרי' ההוא, וזה כנראה מה שייקרה.

אז... להתראות ?