איך??
איך לא ראיתי?
איך לא ידעתי??!
היא כל הזמן הייתה שם.. בפינה.. בוכה. מחכה למישו שיבוא לעזור לה.. היא חיכתה לי.
ואני לא התייחסתי אליה. התייחסתי אליהם. לבנות ההם.. אלו שלפני מספר שבועות התנהגו בצורה אכזרית.
השמיצו, לעגו, צחקו, השפילו..
התייחסתי אליו.. ההוא שהשפיל אותי. שבר את ליבי... התייחסתי אליו כי אולי אני עוד מרגישה אליו משו.
והיא ראתה הכל, הבינה הכל, הבינה שאני כבר לא חברה טובה כמו שהייתי פעם.
וכשהבנתי זאת היה כבר מ אוחר, וכשבאתי לשאול לשלומה, קיבלתי את התגובה המתאימה.
איך!?
איך יכולתי להתנהג ככה??
איך לא ראיתי את זה?.
הפוסט הזה מוקדש לרותם רוגובסקי.!
אני אוהבת אותך כל כך !!
בשבילי: את החברה הטובה !!