אז כבר שלושה ימים שאני לא מפסיקה להתעטש ולהשתעל כמו חיה
מזל שרעידת האדמה בהאיטי קרתה כמה ימים קודם, עוד הייתי מרגישה אשמה.
ברור שלא הלכתי לבדוק את עצמי, כי אני שונאת רופאים.
ברור שסחבתי את עצמי אתמול ככה לבסיס, כי אני משתעממת בקלות בבית.
וברור שעכשיו אני בבית בלית ברירה כי היום אני כבר לא יכולה לצאת, נראה לי שיש לי דלקת ריאות,
לא אבחנה רפואית או משהו אבל הריאות שלי עושות קול של בלון שיוצא ממנו האוויר בכל פעם שאני מנסה לנשום.
כשהייתי קטנה סבלתי מזה הרבה, קראתי לזה קָבֶלֶת רִאוֹת.
כמו עוד פירושים רבים וטובים שהייתי ממציאה למילים נורמליות לחלוטין, ככה למשל השיר "זה רק ספורט" של דפנה דקל
אותה הערצתי וסגדתי לה ברמה קשה בין הגילאים 4-5, הפך לשיר "כסא לספורט"...
מההה? באמת חשבתי שהיא עושה ספורט עם כסא, זה מה שהיא עשתה בקליפ
גם בימי מלחמת המפרץ טענתי בתוקף שסאדם חוסיין זורק עלינו "לכלוכים" (כבר אז הייתי חזקה בנדב"ר! פלא שיצאתי קצינה?)
וכל הזמן ביקשתי מאמא שתשים לי את הברדלס...(ברדס נו, החליפת מגן הזו לילדים...אז מה אם הייתי עילגת?אני בפיקוד העורף עכשיו, זה תיקון!)
הוו, ילדות עשוקה שלי.
בקיצור, מתוקף תפקידי כגיבורה לאומית שחייבת להמשיך לתפקד גם כשהגוף שלה כבר לא
יצאתי בשישי האחרון לצ'רצ'יל....תרגעו, זה פאב, לא האיש מהפוסטים הקודמים :)
יחד עם חברותיי קצינות הקישור הקמנו את המקום לתחייה, מה שלא היה פשוט בכלל
הברמן אורי, הידוע בכינויו החדש - יורי, הפך מהר מאוד לרכושנו הפרטי.
מה שמנע ממנו לתפקד כברמן כי אנחנו חמש בנות לא פראייריות בכלל ודיי קנאיות
אני:"יורי!!! מה זה אתה מתייחס ככה לבנות אחרות?!"
יורי: " מבטיח שמחוץ לבר אני אהיה כולי שלכן"
*יורי הולך ומדליק את הנר שהיה ליד הבנות האחרות.
אני: "יורי! חשבתי שזה היה רק סטוץ, מה פתאום אתה מדליק להן נרות?!"
גם השירותים הפכו לרחבת הריקודים שלנו, להלן דוגמה:
איש מוזר שיש לו פיפי: נווו, אני מת להשתין.
אני: יש תור.
איש מוזר שיש לו פיפי: איזה תור?רק שלושתכן פה ואתן לא עושות פיפי.
אני: אתה גבר, תשתמש ביכולות הביולוגיות שלך.
*איש מוזר שיש לו פיפי יוצא החוצה להשתין*
ובכן, אין ספק שאני זן נכחד
וטוב שכך?
אני במיטה, גוססת, אם מישהו צריך אותי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
