חג שמח יקרים שלי...
הלוואי ויכולתי לעדכן כמו פעם, כל כך הרבה דברים מתפספסים לי ב"עדכונים של רגע" האלו...
(שפרוט, בחיי שהתגובה שלך חיממה לי את הלב, אתה הסיבה לעדכון הזה 
)
הסיבה שנעלמתי הפעם היא כי עברתי הרבה שינויים מבחינת השירות הצבאי שלי...עזבתי את החטיבה וכרגע אני בהכנה לקצונה :) Wish me luck
למען האמת לא קורים יותר מדי דברים מסעירים כשאת מבלה את רוב זמנך בצבא, יש כמובן את הצחוקים והחוויות..והקורס מדהים, פגשתי שם אנשים ממגוון כ"כ רחב...יש איתי במחלקה עורכי דין בני 27 ועולה בן 26 מברזיל ואחד בן 33 שעלה מאוסטרליה..הם כולם מקסימים וכ"כ חדורי מוטיבציה ותחושת שליחות שזה פשוט מחמם את הלב, הציונות עוד לא פרחה לה לגמרי מהתודעה.
למרבה הפלא, אני אפילו מצליחה לשפר את הכושר הגופני הצולע שלי ולעשות שכיבות סמיכה..ווהוו..חח
הדרך עוד ארוכה, אבל אני כ"כ רוצה את זה שאני יודעת שאין מכשול שיכול לעצור אותי.
הגברים בחיי..אחח..מסובך!
נעשה את זה ממוספר, ותסלחו לי על הזילות שבעניין 
1. אותו רציתי...כ"כ הרבה שנים...ובדיוק כשהתייאשתי הוא החליט להראות סימני חיים...מצחיק שלפני כמה ימים חברה שלי ראתה אותו במסיבה והוא שאל עליי, הייתי אמורה להיות במסיבה הזו וברגע האחרון לא הלכתי...אבל אני לא מצטערת על זה אני באמת מאמינה שהכל לטובה...בגלל שלא הלכתי הכרתי את מס' 2 שלנו...
2. מאוד ראשוני, מאוד התחלתי...אבל נראה מבטיח, אם יהיו התפתחויות מבטיחה לעדכן בהמשך :)
3.אנחנו ידידים כבר המון זמן...והתנשקנו...ואני מודה, זרמתי עם זה..אבל אני כ"כ מצטערת על זה...אני יודעת בכל מאת האחוזים האפשריים שאין לזה עתיד ואין לזה כיוון ובכ"ז...טעיתי כ"כ...
עכשיו החלק הקשה זה לחתוך את זה.. 
4. נאור...צריך להוסיף עוד?
כבר עברה שנה והילד הזה עדיין תופס פה כותרות.
תרגעו, לא חזרתי לזה...פשוט פגשתי אותו לראשונה מזה כמעט שנה לפני משהו כמו שבועיים..במקרה ככה, בתחנת האוטובוס שליד צריפין...
לא חשבתי לכתוב על זה בכלל עד שפתאום שמעתי שיר והמילים שלו תיארו בדיוק מושלם את הפגישה שלנו, את המבטים ההמומים והשקט הרועם, תחושת אי הנוחות ויחד עם זה סגירת מעגל מטורפת...
"אתה שותק, אני שומעת מילים שאמרנו מזמן
אתה בוהה, אני נוגעת בכל מקום שרק ניתן
בפנים צפוף, בחוץ האופק
השקט בינינו עכור
לפי הלב, לפי הדופק...כבר לא ברור אם יש חיבור"
הוא פשוט הסתכל עליי במבט שאני לא יודעת לתאר...קצת בהלם מכל הסיטואציה אני חושבת...
הדיבור היה שטחי, אבל היה אפשר להרגיש את המתח בין המילים...
אין לי שום רגש אליו, זה בטוח..."כבר לא ברור אם יש חיבור"
אבל אני שמחה שניתנה לי ההזדמנות לראות אותו ולדבר איתו, לסגור את המעגל המטופש הזה כי בסה"כ שנינו כבר הרבה אחרי כל זה ואין טעם לצבור משקעים.
זייהו בעיקרון...מחר חוזרת לעוד שבועיים לסיים את ההכנה...
התגעגעתי אליכם, בבקשה תגיבו!
Show me some love 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
