Your Mouth Is A Loaded Gun, Your Words Are Bullets

אחת, שתים, ו...שלוש!

כן, ידידיי. אני נידונה למשפט הצבאי השלישי שלי בתוך חצי שנה. הספק די מכובד, אתם לא חושבים?

פעם ראשונה – על זה שהייתי בלי כומתה, שנייה – לא הייתי במסדר. ועכשיו בגלל שלא הסכמתי לחזור למשרד אחרי השעות שלי, כי אם הייתי חוזרת הייתי מאחרת לעבודה.

אז עכשיו כדי שלא יעלו אותי משפט, אני צריכה להתנצל.

שמעתם פעם על דבר כזה? אני צריכה להתנצל על זה שמיהרתי לעבודה.

כן, אז הנה אני כאן. מטיפה לכולכם על כמה שהצבא זה חרא, אבל חלקנו חייבים לעשות אותו. ולמה חלקנו? כי רק חלקנו באמת מתכננים לעצמנו עתיד שדורש ברזומה 'שירות צבאי חובה'. עקב כך שאני אחת מהם, אני נאלצת להתנצל על דברים שאין לי בהם כל אשמה כזאת או אחרת.

לא נורא – הכל יסתדר בסופו של דבר.

חייכו, הכל לטובה – גם הצבא =]

לחיילים שביננו: אל תחתכו ורידים.