Your Mouth Is A Loaded Gun, Your Words Are Bullets

הלוואי שתמות

הלוואי שיכולתי למחוק אותך בכזאת קלות

למגר כל זכר ממך שנשאר בעולם

ולהעמיד פנים שמעולם לא היית קיים

להלך על פני אדמות עם חיוך על פניי

ולדעת שלעולם לא אגע בך שוב בזרועותיי

שלא שוב ארגיש כלפיך אהבה אך גם לא כאב

וכבר לא יהיה לי אכפת אם אותי אתה אוהב

ולשמוע מפיך שאני מראה מלבב

שתאמר בכל פעם שאתה רואה אותי לבך עדין מחסיר פעימה

ופתאום אני מרגישה בתוכי בערה – זאת הנשמה

הנשמה שמשתוקקת אליך

שגוססת בכל פעם שאתה אינך

שדועכת ודועכת מיום ליום

כשליבי מסרב להפנים שהיית חלום

כשראשי ומוחי אומרים לי שמספיק ודי

ולסבול את הכאב, אוכל עד מתי?