יש לי מיטה באמצע החדר
שכשאני בתוכה אני מרגישה שהכל בסדר
יש לי את הגלולות הלבנות
שכשאני לוקחת אותן, אותי הן מרגיעות
יש לי בארון משקה מצמחים אסורים
שכשאני שותה אותו מתכהים לי החושים
יש לי עשב ירוק כמו הדשא
שכשאני נושמת אותו לריאות אני חשה נרגשת
יש לי את המזרק והאבקה הלבנה
שכשאני מכניסה אותם לורידים אופפת אותי אהבה
יש לי דברים רבים שיעלימו את הכאב
שאת עצמותיי, ליבי ונפשי צורב
שכשצריך כל שנותר לי הוא לבחור מהם אחד
ואז להיעלם מעל פני האדמה עכשיו ומיד!
אך אני איני נשברת
את כל הכעסים צוברת
עד שיבוא אלי חברי הטוב
יפתור אותי מכל מכאוב
אני אחזיק אותו באצבעותיי המיואשות
אעבירו על ידי השנייה בחזקה ובמהירות
הוא יעבור בתוך עורי, ורידיי ועצביי
יגיע כה עמוק עד לעצמותיי
יפתח לי את השער לגהנום העולה בלהבות
או אולי לגן עדן שרק מעטים זוכים לראות
ומלמעלה אביט על מיטתי שעוד תעמוד באמצע החדר
ושוב ארצה להיות בתוכה ולהרגיש שהכל בסדר.
