לא יודעת מה נחת עלי, פתאום תקף אותי חשק עז לכתוב.
מה אני אכתוב כאן; אין לי מושג.
בדרך כלל אנשים נתקפים בפרצי יצירתיות רק כשהם במצב רוח ירוד או במשבר מאוד עמוק מסוג כלשהו. כל השירים שלי שאני כותבת, אני תמיד כותבת אותם ברגעים הכי ירודים, עצובים וכואבים בחיי.
לא תמיד הם קשורים למצב הנתון שעובר עלי באותו רגע, אבל מצד שני זה כל כך משחרר מאגרסיות שליליות. אני פשוט לוקחת עיפרון ודף, מה שיוצא-יוצא. בסוף התהליך אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי וגם בקשר לדברם אחרים.
עכשיו אני מרגישה מעולה, דבר שחוסם לי את היצירתיות. אבל מי יודע? אולי בבוא העת תנחת עלי השראה כל כך חזקה בזמן שיהיו לי תחושות ורגשות כל כך טובים ואני אכתוב איזה שיר אהבה שמח ואופטמי שבניגוד לשאר השירים שלי אף אחד בו לא ימות ואף אחד לא ינטוש ויעזוב.
דורין.