אין לי מושג למה אני מעדכנת את הבלוג, כי תכל'ס אין לי ממש מה לכתוב. או שאולי בגלל שיש לי יותר מידיי מה לכתוב אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל ומה לספר.
Anaway... [אני והזיבולי שכל שלי...] אתמול היה לי יום הולדת. וכל העולם ואישתו הפתיעו אותי, מסיבה אחת פשוטה – הייתי בטוחה שכולם ישכחו מזה. אבל מזה בטוחה, נראה לי בחיים לא הייתי בטוחה במשהו כמו שהייתי בטוחה בזה. ופתאום כווולם זכרו. התקשרו לאחל לי מזל טוב, אפילו בעבודה כולם בירכו אותי במזל טוב. שכנים שלי עשו לי ארוחת צהריים חגיגית כזאתי, ועוד מישהי הפתיעה אותי, אבל מטעמי בטיחות אני לא אפרט. אפילו אח של אמא שלי שלא דיבר איתי איזה 50 שנה התקשר לאחל לי מזל טוב, ובאותה הזדמנות אמר לי שגם לא לפני 4 ימים היה יומהולדת.
ראם שלח לי הודעה ובה אמר לי לשתות עד שאני אאבד את ההכרה, זה לא היה בתכנון אבל היום בבוקר כשקראתי את ההודעה שוב, פשוט נשפכתי מצחוק כי בסוף זה מה שפחות או יותר קרה =]
אגב, אני בת 18.
דורין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
