Your Mouth Is A Loaded Gun, Your Words Are Bullets

כן, חזרתי לעדכן בבלוג. זה אומר רק דבר אחד; שוב רע לי.

אין לי סבלנות יותר לאנשים שאני חיה איתם. נמאס לי מאמא שלי ונמאס לי מאחותי. אני לא יכולה לסבול יותר אותן, ויותר גרוע מזה את הנוכחות שלהן.

יש לי חבר חדש...

אבל כשאני איתו טוב לי, אז אין מה לעדכן.

ראש השנה שמח לכולם, [עד כמה שהוא יכול להיות].

זה עצוב לדעת ששלי לא יהיה שמח. זה עצוב לדעת שאני לא נרגשת מבואו של שום חג. הידיעה שחג בקרבת המשפחה שלי הוא כמו מלחמה פרטית.

כל חג אני מתייפה, מורחת על הפנים חיוך מאולץ, ומעמידה פנים שלא אכפת לי שכולם רבים עם כולם.

Whatever, it could have been worse…