שחר אדום- סין

אחותי מתחתנת. היא הודיעה לי לפני יומיים או שלושה. יותר נכון, אימא שלי רמזה לי רמז עבה כמו מילון אוקספורד שלאחותי יש משהו לספר לי. עשיתי אחד ועוד אחד והתקשרתי.

"הי בובה"

"הי"

"יש לך משהו לספר לי?"

שקט מחוייך ורעשי רקע של טלוויזיה.  

"אני אשלח לך תמונה"

"טוב, אני ממתין"

בינתיים אני מאשר את העברת הקובץ במחשב ומדסקס איתה על החופשה שלה באילת. איך היה המלון ותענוגות קטנים. "מסרת ד"ש לים-סוף בשמי? והלכת למסעדה הזו והזו? ומצאתם קצת שקט לעצמכם בכל המירוץ הזה של עבודה, משפחה וקשיים שנופלים עלינו בהפתעה גמורה?"

התמונה סיימה לרדת. אני פותח אותה והיא עולה מיד. בתמונה, אחותי וחבר שלה מושיטים יד קדימה, כשגב היד מוצג למצלמה ועל האצבעות שלהם מתכות מנצנצות.

אני מתחיל לצחוק ושואל: "אתם עושים שינוי קריירה ולא מספרים לי? זה נראה כמו עטיפת דיסק של שני ראפרים בני 17 מהברונקס או משהו."

אני שומע אותה צוחקת בקו השני של הקו ומנסה לעכל שאחותי הקטנה עומדת להתחתן ולהקים משפחה.  

אני יודע כבר תקופה שהם אוטוטו מתחתנים. זה לא היה סוד גדול. הם יוצאים כבר שש שנים ביחד והם מתאימים אחד לשני כמו תפוח אדמה לרוטב שמנת ופטריות. היא מקסימה, כנה ותשומתית והוא חזק, אדיש ומכיל. שניהם אנשים "רצינים" כאלה ששוקלים כל דבר עשרות פעמים ומחשבים את הזויות של החיים שלהם, כל כך שונה ממני ומצד שני, זו אחותי והיא שלי, הקטנה.

שונים ודומים, החיים זרקו אותנו לכיוונים מנוגדים, אבל כל אחד מאיתנו נחת איתן על הרגליים. לדעת שהיא מתחתנת, סוגר לי פינה של אח גדול. משהו יצרי ולא מוסבר של דאגה למשפחה. כאילו במקום מסויים, אני יודע עכשיו שמכאן אי-אפשר ליפול. תמיד פילסתי דרך לעצמי בחיים, מה שאיפשר לאחיי לקבל הוראות הכוונה ו"סיפור דרך" של עשה ואל תעשה. בקירבה ביננו היה תמיד משהו קצת דידקטי, היה לי חשוב ועדיין שהם יצליחו ויגשימו את עצמם ברמה הכי גבוהה. בעיניי, נישואין בין בני זוג המתאימים אחד לשנייה, זו הספרה הגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה.

ועכשיו, בראשי מתרוצצות תמונות שלי רץ ומחבק אותה הריונית ואיך הגומות שלה מודגשות מאימהות. כן, אני יודע שאני נסחף קצת, אבל זה רק מכוונות טובות. כשמישהו מהקרובים אלי מצליח לטפס עוד שלב קדימה בחייו, אני מתרונן. האחים שלי הם מיוחדים ויפים, ולכל אחד מהם יש מפתח מיוחד שעוצב עבורו ביד אמן. כעת, אחותי מצאה את הדלת הנוספת שאותה היא יכולה לפתוח במפתח הזה.

אני גאה, מאושר ושמח עד מאוד.

המילים תמיד נראות יפות יותר על הדף הלבן, ורגשות שלא ניתן תמיד להבין ברגע אחד נפרשים על הדף ומתבארים. פורט את התחושות למטבעות קטנים ומסביר לעצמי גם את הלא-מוסבר.

אחות, שיהיה במזל גדול. תמשיכי להיות כפי שאת, תלמדי לאהוב גם את החסרונות שלך, זה מה שמייחד אותך.

את נסיכה ומגיע לך כל הטוב שבעולם. שאי את ברכתי איתך כמו קמיע ממרחק. אני מאחל לכם שתנצחו את העולם הזה שלובי ידיים.