שחר אדום- סין

הי

ברגעים אלה ממש סיימתי לערוך סרטון וידאו מהטיול שלי לדרום אמריקה. האמת שהספקתי להכניס רק את אקוודור ופרו. חודשיים וחצי של טיול שנדחסו למיצג באורך 6.20 דקות, מסונכרן היטב עם השיר 'דרך' של מוש בן ארי. השילוב של שירים שמזכירים לך תקופה יחד עם תמונות זה כמו זריקת נוסטלגיה תוך ורידית. אי אפשר להתחמק מהרגשנות הזו. חזרתי מהטיול לפני שלוש שנים ועדיין זה בוער בי. הדגדוג הזה שמבקש ממני להזיז את הרגלים ולנוע, לא משנה לאן העיקר לנוע. מאיר בנאי קרא לזה מנגינת הנדודים.

מאז שחזרתי, הספקתי באופן יחסי מספר רב של דברים. זו השנה האחרונה ללימודי התואר והחיים פרושים לכמו מניפה, ולמרות זאת, בכל פנייה שאני לוקח אני חושב על הטיול. לא בכדי הוא נקרא הטיול הגדול, הטיול של החיים שלך. משהו משתנה בך כשאתה יוצא מגבולות המדינה, אתה מגלה את עצמך בפעם הראשונה. משיל מעליך את כל הקבעונות והסכמות שצברת במהלך השנים במערכת החינוך, בשירות הצבאי, במערכות יחסים ובבית. בחו"ל אתה תייר שחושב רק על ההנאה הבאה שתגיע. הקלילות הזו של אכול ושתה כי מחר עוד יום טיול חסרה לי.

שלכם,

ק.ק