מצאת את עצמך יושב באמצע שדה מוכר ום זאת כל כך שונה. לפתע מושטת אליך יד...
היי, זוכר אותי מלפני כן?
אמרתי לך שזה ככה; מוזר, מעוות, מיוחד ויפהיפה.
תן לי יד ואקח אותך לטיול הראשון שלך בעולמך היומיומי, הפעם עם טלסקופ שהוא גם קלדיוסקופ ועוד כמה קופסים שנאסוף כבר בדרך.
אבל לא מהסוג הרע, מהסוג שמהדהד בראש.
אתה בטח כבר מבחין בתנועות בזוית העין. זה בסדר, זה טבעי, ככה הכל צריך להיות. הסתכלת על גב כף היד שלך? מגניב, הא?
יאללה, בוא נתחיל.
אין לך ממה לחשוש, תזכור מי אתה והכל יהיה בסדר.
אם תרגיש שאתה מתרחק מהמסלול קצת יותר מדי והולך לאיבוד, רק תגיד לי ואעשה הכל כדי למצוא אותך.
אבל חוץ מזה, תרגיש חופשי להסתובב, לחקור ולבחון את השטח.
אל תפחד להסתכל במראה, היא לרוב משקרת, אבל היא גם כיף לא נורמלי.
פעם הסתכלתי לאישון שלי בעיניים ונסחפתי לתעלה אינסופית לרגע קצר שנמשך נצח. ואז התפקעתי מצחוק ממשהו, לא זוכרת.
בקיצור, מה קורה איתך? למה אני צריכה לכתוב מראש דברים? סתם, זאת אשמתי. הרגשת האמא-תרזה שנדבקת אלי אחרי לאפה טובה, אם אתה מבין למה אני מתכוונת... (:
תשתה הרבה מים.
מים זה טוב, האלמנט הכי משובח שקיים, לדעתי. אם אתה רוצה אפשר להתווכח על זה. אתה מים, ידעת? אני אדמה. אבל בתכלס נוטה לכיוון הרוח והמים. כמה לא אדמתי מצידי.
אתה נראה לי קצת נוטה לאדמה, או לפחות היית... תזכיר לי מי אתה?
נכון, סיימונל'ה. הבחור שבו אני מאוהבת בטירוף. שתית כבר מים?
תשתה עוד, שלא תתייבש לי בטיול. אשכרה פק"ל שטח.
אתה רעב? יופי. מזל שמילאנו מראש את המקרר בדברים שאתה אוהב.
כן, גם המקרר בטיול.
בעיקרון אתה אמור לקרוא את המכתב הזה בזמן שאני מכינה לך משהו לאכול, סתם כדי שלא תרגיש לבד.
אם בא לך - בוא תעזור לי. תעשה הפסקת קריאה קצרה ותחזור.
מה אתה אוהב לשמוע?
בטיול הזה אתה בוחר את הפלייליסט, אבל תן לי גם להציע דברים מוכרים, שיפתחו לך את הראש לגביהם. כן, גם בפלייליסט היומיומי של גלגלצ זה מסתתר.
זה כל היופי, שזה - All over the place! ועכשיו ניתנה לך ההזדמנות לחקור את הכל מחדש. לעומק, לאורך, לרוחב, ולשלל כיוונים אחרים.
טוב, עם דיבורים לא נגיע רחוק, אבל עם הדמיון כן.
אני אהיה לך חברה, אמא, אחות, מאהבת והכי חשוב - אוזן קשבת.
אז אם אתה סומך עלי כמו שסמכת עלי מלפני כן, תן לי את ידך...
באהבה רבה בכל שכבה שהיא,
עדן
כי תמיד טוב להכין נאומים פסיכודלים מראש