הצטרפתי לקבוצה של אמהות בפייסבוק 

בהתחלה זה היה נטו כדי לפרסם מודעה סטייל "דרושה חברה לשעות אחר הצהריים לטיולים בגן האם", אבל אז המשכתי לקרוא מה נשים אחרות רושמות ואפילו להגיב ולנסות לעזור ממה שאני יודעת ממרום כמעט חצי שנה של הורות. 

באחד הפוסטים היתה מישהי ששאלה את השאלה האולטימטיבית - הוט או יס? 

אני רשמתי שלשלם 400 שקלים בחודש עבור מאות ערוצים לא הכרחיים שמתוכם אראה אולי 5 זו גניבה, והמלצתי שיעשו כמונו - כבר 6 שנים ללא טלויזיה. כל מה שאנחנו רוצים לראות אנחנו מורידים באינטרנט.

היו כמה נשים שהתלהבו מהרעיון ושאלו אותי איך עושים את זה ואיך משיגים תכנים בעברית לילדים, וכשבאתי לענות מחקו את הפוסט עצמו. 

גורם לי להרגיש כאילו מי שאחראי על הדף מאמאזון מוחק בכל הזדמנות כל מה שלא נראה לו, למרות שמצויין שם בפירוש כי צריך לכבד דעות שונות משלך ולתת במה שווה לכל מאות האמהות בקבוצה. קצת צבוע. 

בסוף שלחתי בהודעות פרטיות לכמה מהבנות שזכרתי שהתעניינו. 

אנחנו עוד נתחיל מהפכה בתחום העושק הטלוויזיוני.

ואז החל דיון לגבי החיסונים בטיפת חלב. 

וקראתי הרבה על הנושא, משני הצדדים. 

ומצד אחד אני לא רוצה להעמיס חיידקים על הגוזל שלי, מצד שני אין ממש עדויות קוהרנטיות על תופעות לוואי חמורות לפוליו וכאלה. 

מצד שלישי אי אפשר לסמוך על משרד הבריאות בארץ, במיוחד כשאני יודעת שהם דוחים את כל מה שקשור בלגליזציה כדי, בין היתר, להרוויח יותר כסף על משכחי כאבים מבית "טבע".

לחסן? לא לחסן? לברור לפני השימוש?

ולעניין שונה אך דומה - 

נראה כאילו עומדות לצוץ לסימבה שיניים. הוא ממש עצבני כל היום, חסר מנוחה, נושך כל דבר שהוא יכול וגם כמעט פירק לי את האצבע כשננעל עליה עם הלסת. 

עברו עלינו כמה ימים קשים ולילות ארוכים במיוחד. 

לפעמים כשהוא בוכה מהכאב אני ממש אובדת עצות... ואתמול קניתי לו ג'ל מיוחד שעוזר להקל על הכאב בחניכיים. סופסוף הוא חייך קצת ושיחק בצעצועים.

אבל כשהכאב תוקף אותו בעת ההנקה - אלו הרגעים שאני נפרדת בעצב מר מהפטמות שלי.