כל הקטע הזה של ערים+מספרים קצת משעשע אותי. בעיקר כשמפנים את הציבור להכנס לאתר האינטרנט של פיקוד העורף ולהכניס את מקום מגוריך כדי לדעת מה המספר. 

לא, כי אם הם יודעים עברית מועטת הם לא יצליחו לבדוק זאת בעצמם. במיוחד כשבאתר יש תרגום לשפות אחרות... ובעיקר בגלל תרנגולות הרשת שכל היום עסוקות בלדווח ששמעו בום וראו זיקוקים. 

ישראל תקועה כמעט 70 שנה במלחמה, מחלקת את הזמן למבצעים עם שמות מקוריים. 

ואנחנו הציבור המסכן נשארים עם הפוסט טראומה בתור מזכרת מהחוויה. אותה החרדה שכבר חלחלה לעמקי הגנים שלי עוד כשסביי ברחו מהנאצים. 

לא פלא שיש לי שיערות לבנות. 

אם אבא שלי היה בין החיים עכשיו הוא בוודאי היה מתראיין לכמה ערוצי תקשורת, מנסה להרגיע את הציבור עם הוראות פשוטות שהוא יורה מפיו בלבוש של שני פלאפלים וכומתה כתומה. מאז שאני תינוקת אני מוכנה לכל מצב. 

בתקווה שעדיין לא יגיעו לחיפה, היום הולכים לקנות קצת שימורים למקרה שהמבצע הזה סופסוף יחליף את שמו ל"מלחמה" כפי שמגיע לו. ליתר ביטחון גם הודענו לאחיו של סיימון המתגורר במרכז שהוא ומשפחתו מוזמנים להתנחל כאן. מה אכפת לי? אישתו מבשלת מצויין. 

שמישהו בבקשה יסביר לי למה בחרו דווקא בשם "צוק איתן"?