בערך 4 שנים עברו מאז שרדהד מחקה אותי ביום בהיר אחד מרשימת החברים שלה בפייסבוק. אין לי איך לדעת את התאריך המדויק, אבל זה היה איפשהו אחרי שהתחתנתי וזה הפתיע והעליב כל כך שפשוט החלטתי שאני לא מנסה לברר מה גרם לה לעשות את זה ופשוט התעלמתי מהסצנה הווירטואלית. הנחתי שהיא כועסת על משהו שעשיתי, אולי שהתרחקנו מעט מאז החתונה, ושזה יעבור לה והיא תשלח לי מתישהו הודעה. אבל זה לא קרה. 

בערך 4 שנים עברו, אבל אתמול אני נשברתי. בזכות האפליקציה החדשה הזאת שמזכירה לי דברים שעשיתי בפייסבוק לפני כך וכך שנים, בכל כמה ימים היתה רצה לי בפיד תמונה איתה, או איזו הודעה שהיא רשמה לי על הוול לפני 7 שנים, ואתמול החלטתי שאני צריכה להיות הגדולה בינינו ופשוט שלחתי לה בקשת חברות. חשבתי לעצמי שעכשיו הכדור בידיים שלה, ואם היא לא תאשר אז לפחות ניסיתי להשלים. 

כעבור כמה דקות היא אישרה אותי ומיד שלחתי לה אימוג'י של לב בהודעה פרטית. 

היא כתבה לי שהיא שמחה שהצעתי כי היא כל הזמן רוצה לשלוח לי הודעות אבל מפחדת שאני כועסת עליה על משהו שהיא עשתה שבגללו מחקתי אותה מרשימת החברים.

עד 12 בלילה השלמנו פערים של בערך 4 שנים של נתק. נתק שקרה בגלל איזה טרול או לחיצה אקראית של אחת מאיתנו שגרמה לנו לחשוב שאנחנו ברוגז. כאלה סתומות. 

ב4 השנים האלה השתנינו כל כך, אני הפכתי לאמא וגרפיקאית במשרת אם, והיא כבר לומדת לתואר שני ועובדת בחברת הייטק. זאת אותה רדהד שהיתה מפילה איתי ראשים בדירת החדר שלה בת"א, שלמדה עיצוב אופנה ומלצרה בסושיה בזמן שאני עבדתי בגלידריה ועשיתי קורס ברמנים. 

ואנחנו שוב חברות טובות, כאילו לא היינו ברוגז כלל... זה כל כך דבילי הנתק הזה וחבל לי שלא הרגשתי צורך להיות "הבוגרת" בפעם הראשונה שגיליתי שנמחקתי. 

יום ראשון היא תבוא לבקר אחרי שתסיים לעבוד, העבודה שלה נמצאת במרחק של כמה תחנות אוטובוס מכאן וזה דפוק כל כך לגלות שגם היינו ממש קרובות פיזית אבל רחוקות בלב בגלל איזה אתר כחול מטומטם באינטרנט. פשוט דפוק. 

אבל כנראה שהיינו צריכות את הנתק הזה בשביל להתפתח כל אחת בכיוונה, ועכשיו יש לנו ה-ר-ב-ה סיפורים לספר אחת לשניה על קפה ועוגת תפוזים. אני כל כך מתרגשת שהיא תכיר את סימבה! זה כל כך מפגר שלא דיברנו כל הזמן הזה! אוף!