היי בנות!
אתן יודעות... חשבתי וחשבתי מה לכתוב לפוסט הראשון של החודש...
שמתי לה שבתקופה האחרונה אני והסובבים אותי נמצאים בתקופה של המון לחצים שקימים בגיל ההתבגרות שלנו.
אז היום החלטתי לתת לכן כמה טיפים ועצות ואולי גם באיזה מקום תמיכה מסויימת.
בעצם כל הזמן הזה, לא היה בבלוג הזה פוסט חשוב.
התמודדות עם המצבים שיש .. בחיים.
כלומר, מי מאיתנו לא רבה עם חברה הכי הכי?
מי לא נשברה מאהבה?
מי לא עברה תקופה קשה?
אני אענה כאן על כל אחד מהנושאים לפי הסדר, התמודדות עם בעיות טבעיות.
נקודות חשובות:
* הורים מתגרשים.
* כינוי גנאי.
* מיניות.
*ריב עם חברה טובה.
*לב שבור.
*תקופה קשה.
הורים מתגרשים?
הפעם התחלתי בזה, כדי שבמקרה לא תתעייפו לקרוא הכל, ותרפרפו.
כי זה באמת חשוב.
היום,
דבר קשה שעבר למשהו שגרתי פחות או יותר, זה לפתור בעיות נישואים על ידי גירושים.
נכון,
יש מקרים שזה מצדיק את זה.
ויש מקרים שמעדיפים לא להתמודד ולעבור הלאה, אך כרגע אני לא אדון בהחלטה של זה.
אלא בהתמודדות של כל אחת עם הורים מתגרשים.
מחקרים שנעשו באינטרנט, עיתון ובמגזינים הוכח כי טראומת הילדות הכי קשה שיכולה להיות יותר ממוות של אחד הורים,
זוהי גירושים.
תראו,
אני לא עברתי את זה [ברוך השם, תודה לאל :$].
אבל אני רוצה לומר לכן דבר ראשון, שהכל יהיה בסדר. אז נכון, ניהיה מציאותיים, קשה בהתחלה.
מבחינה כלכלית,
ומבחינה ריגשית.
אבל זה עובר, והכי חשוב זה לדעת להיות שם בשביל ההורים.
אם לכם זה קשה,
להם זה קשה כפליים.
להיפרד ככה באופן קשה כלכך באמצע החיים, באמצע כל הריגושים ותקופת ההתבגרות.
אי אפשר לומר שזה קל,
זה לא יכול להיות קל.
אבל זה יכול לכאוב פחות, אם תיהיו חזקות.
ותאמינו,
שהכל מסתדר.
שהכל יהיה בסדר.
שאני כאן,
שהצוות כאן,
שכולנו כאן.
הגולשות, המשפחה, ההורים, אנחנו- הצוות, החברות, הידידים הטובים.
כולנו פה, כדי לראות שהכל בסדר. כדי לעשות שהכל יהיה בסדר, כדי לחבק.
תנו להתפרק בהתחלה,
תבכו הרבה,
תכעסו,
מותר לכן.
תוציאו את הכעס, ואני אישית ממליצה ללכת ליועצת לדבר על זה, מישהו שאפשר לשפוך הכל.
שישמע אותך בלי לשפוט.
זה מנקה את כל התחושות הרעות אני בטוחה, זה מיוחד.
וזה בוודאי שווה את הסכומים שזה יעלה.
כינוי גנאי.
אז עברנו לנושא הפופולרי ביותר,
סטיגמות, כינוי גנאי.
בשיא הכנות- למי זה לא קרה? כל ילד בכיתה, או בשכבה תמיד מגיע למצב שהוא יורד על האחר
בתקופה מסויימת,
זה קורה בעיקר בתקופת היסודי.
בדרך כלל כינוי גנאי באים ממשהו שקיים אצלך,
באופי,
במראה.
הדרך להתמודד עם זה, זה בעצם הדרך לעבוד את זה ולעשות משהו להוכיח שזה לא נכון.
* אם זה באופי -
בדקו מה, תעבדו על אותו הדבר.
אך לפני כן, חשוב שתדעו שלא כל דבר קל לשנות. זה דורש מאמץ, זמן וכוח.
אבל באמת חשוב,
זה לוודאות שהכינוי נובע ממשהו אמיתי, ולא ממשהו שמישו מחליט סתם לכנות אותך בו, כדאי לפגוע.
אומנם זה לא ממש קשור,
אבל חשוב שגם תדעו לקבל ביקורת בונה.
תלמדו ממנה, ואל תכעסו אליה- אחרי הכל היא רק לעזרה.
מיניות.
טופ,
בקטגוריה הזו אני הולכת לדבר על- לסביות, דו מיניות.
* לסביות-
היום, הדעות השתנו ואנחנו בעולם עם דעה ורצונות חופשיים, ויש בנות שמרגישות אהבה וחיבה
מיוחדת אל בנות.
להיות מודעת להיות לסבית, זה לא קל.
אני בטוחה שיש עוד כמה סטיגמות שמעירים על כאלו, או שחלק פשוט מתרחקים באופן פוגע.
גם לא כל בת שהרגישה משהו מיוחד אל מישהי,
היא לסבית.
במיוחד בגיל הזה אי אפשר ממש לקבוע,
בגיל ההתבגרות.
של רגש, וכל פיפס קטן משתנה.
אם יש לך חברה לסבית, אל תתרחקי ממנה במידה שגורמת לפגיעה.
וגם אל תדברי על החשדות שלך עם אחרות, אל תגרמי למשו שירחיק אותן ממנה.
ואם את בעצמך לסבית,
אל "תכתירי" את עצמך לכזו, רק אחרי שתיהיה בטוחה.
שתעברי את הגיל המסובך,
ותביני מה את באמת.
* דו מיניות- היא אהבה לשני המינים. גבר ואישה, בדרך כלל זה דבר סביר, ומוכר שיש רגשות גם כלפי אותו המין.
אך,
זה ברוב המקרים לא יציב.
לרגע את יכולה לחשוב וואו, על אותו האדם מהמין שלך. ולהתלהב ממנו,
ולרגע אחר, לחשוב על מישהו אחר.
ובכלל,
הרגשות משתנים.
ונהפכים לבלעדיים.
אל תנסו לרמוז לאחרים שאתן כאלו, או לנסות לעשות דברים שיראו שאתם כאלו. זה משהו שאתן
צריכות לשמור בבלעדיות על עצמכן.
ושתגדלו יותר, הרגשות יהפכו למשהו בלעדי.
ותבינו מה באמת הרגש.
אם את כזו,
אל תעשי משהו קיצוני במקרה הזה. תחכי, תני לזמן לעבור לעשות את שלו בנושא.
ואם יש לך חברה כזו, שוב - אל תתרחקי ממנה.
זה דבר רגיל בדיוק כמו להיות לסבית,
אומנם זה שונה נכון, אך זה לא רע.
להפך,
עדיף לתמוך יותר במקרים כאלו.
ריב עם חברה הכי טובה.
קודם כל, שרבים תמיד תיהיה לזה סיבה. לא ייתכן מצב שפשוט אתם חושבים 'סתם ככה'.
כל דבר קורה בגלל משהו,
כל דבר קורה משרשרת של דברים.
ואם רבתן עם חברה, יש כמה דברים שעליכן לעשות ולדעת.
דבר ראשון,
אל תגררו את הריב לוויכוחים ועקיצות,
אל תפתחו ותגזימו בריב יותר ממה שהוא.
תבררו למה רבתן קודם כל, מהי הסיבה העיקרית. וכמובן, זה אף פעם לא יהיה אשמת מישהו מסויים.
אלא רק שני הצדדים,
שני הצדדים יכלו להימנע מהמצב, אבל זה קרה בכל מקרה.
מה שעליכן לעשות עכשיו,
זה לתת לריב 'להתייבש'. לשכוח אותו קצת, לעבור עליו. לנקות את הראש קצת למשך כמה ימים מכל מה
שקרה.
ואחר כך,
אולי תרגישו צורך לעורר את הנושא, ולדבר עליו.
אני מציעה שתדברו עליו כי זה פתרון דיי טוב לפתירת מצבים קשים, תקשורת.
אבל לפני כן, קחו לכן זמן להירגע.
אחרת בדיבור תריבו שוב,
תתווכחו.
בלי סוף, אז חכו קצת ששני הצדדים ירגעו.
אחר כך,
אל תשכחו לבקש סליחה אחת מהשניה.
זה החלק החשוב בכל הסיפור הזה.
וכמובן, בזמן הריב - חשוב שלא תערבו גורמים אחרים, שלא תגררו לריב עוד ילדים שלא קשורים אליו.
לב שבור
לב שבור יכול להיות מכל הסיבות שבעולם,
פרידה מחבר, סירוב, ועזיבה של מישהו יקר לך ללב.
ועוד.
הדרך היחידה שתתגברי עליהם, זה לא לדבר עם מישו על זה. אלא לקחת את הזמן. אל תצפי שתעברי את
הכל תוך שבועיים-חודש.
ככל שאת יותר קשורה למישו, את צריכה יותר זמן להירגע מזה.
וכמובן שזה לא אומר שאת צריכה להיות בדיכאון כל התקופה הזו, את יכולה להמשיך ולהנות עם חברות.
רק אל תדחקי מעצמך, לדבר על זה כאילו זהו. זה היה.
זה רק יגרום לך להרגיש כבוייה, תשושה, ובכלל - שבורה.
לכן,
פשוט- קחו את הזמן. תנשמו, תעשו את אותם הדברים שגרמו לכן להרגיש טוב, תעשו אותם בלי סוף.
תזכירו לעצמכן שהכל עובר,
אך בדרגות.
תקופה קשה.
תקופה קשה, היא פשוט תקופה קשה. כל אחד עבר אותה בחיים שלו, אפילו אני לפני שנה בכיתה ז'.
המעבר לחטיבה בשבילי היה סיוט.
ביסודי הכל כלכך פשוט וקל, ועדיין ואין שום דברים שאת צריכה לדאוג להם יותר מידי.
בחטיבה,
התחלתי להתפתח,
קיבלתי מחזור,
גדלתי,
התבגרתי וראיתי את הצד הריאליסטי של החיים.
למדתי יותר ויותר,
והאהבה שלי אל מישהו רק הלכה והתחזקה.
ובכל הדברים הללו, נכשלתי.
פשוט לא הצלחתי לעשות את מה שאני רוצה.
לא הצלחתי להוציא את היתרון מכל אחד מהדברים הללו, וזה גרם לי לתחושה מעיקה.
תחושה שאני פשוט לא רוצה להיות בחטיבה עוד.
מה לא ניסיתי?
בכיתי בלי סוף, דיברתי עם חברות, ידידים, יועצות. שומדבר לא עזר.
רק הזמן..
תקופות חדשות תמיד מגיעות בשינוי מסויים, אין אפשרות אחרת. כל אחד צריך להתרגל לשינוי מסויים.
לפעמים זה לוקח צ'יק צ'ק.
לפעמים זה לוקח המון המון זמן.
חשוב שאם תראו מישו בתקופה קשה, תמיד תיהיו שם בשבילו.
אל תשאירו אותו לבד,
אל.
אני מקווה שעזרתי לכן
הפוסט הזה הוא אחד מהפוסטים היותר מעמיקים שעשיתי ואני מש ממש מקווה שעזרתי.
ואם יש לכן בעיה דברו איתנו, נשמח לעזור.
עריכה שניה - אם יש בנות, שעברו את אחד מהמקרים שכתובים כאן, ומעוניינות לכתוב על זה בword ולשלוח לנו\להעלות בבלוג, אתן מוזמנות ליצור איתי קשר במסן.
אנו נקבל כל נושא, אך בעיקר מומלץ על מיניות וגירושים. שם הכותב לא חייב להתפרסם, ואם תרצו שיפורסם,
נשלח גם לינק לבלוג האישי [אם יש] ונוסיף כתובת מסן.
חושבות שאתן רוצות ללכת על זה?
תוסיפו אותנו =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הצוות שלכם