נכנסתי לחדר שלי, שמתי את הכל בקופסאת נעליים ודחפתי אותה מתחת למיטה.
הלכתי למחשב פתחתי אותו, נכנסתי למסנג'ר ופתחתי שיחה עם רומי.
פרק ג'.
היד שלי רעדה, רציתי לכתוב לה "מה את חושבת שאת?"
כתבתי "למה את חושבת שאת יותר טובה מכולם" היד שלי התקרבה לאנטר,
אבל מחקתי את ההודעה. התנתקתי מהמסנג'ר וחזרתי למיטה, הפעם באמת לישון.
טוב לא באמת אחרי 5 דקות של חשיבה ארוכה הלכתי שוב למחשב
והתחברתי למסנג'ר שוב שלחתי לרומי "את עדיין ערה?" היא לא ענתה לי,
טוב הרי למי אכפת שאני שולחת הודעה?!.
חיכיתי 2 דקות ובינתיים גלשתי בבלוג שלה,
והיא ענתה "כן, מה את רוצה?"
אמרתי לה שאני לא רוצה כלום..ו"מה שלומך" "מה חדש" וכאלו.
זה סתם הייתה שיחה פתאטית.
ונשברתי, כתבתי לה "רוצה ללכת איתי מחר לקניון?" ידעתי שהיא תגיד
שהיא לא יכולה. למרות שזה לא נכון.
היא כתבה "סבבה" ואז שאלתי אותה מרוב התרגשות "איפה ניפגש?
מתי? " במהירות. היא אמרה: "מחר מתחת לבית שלי ב5"
אמרתי "טוב תודה רבה רבה רבה לילה טוב ביוש".
סגרתי את המחשב וקפצתי על המיטה ושקעתי במחשבות.
קמתי בבוקר התארגנתי ויצאתי לבית הספר, הייתי בכוונה נחמדה לרומי.
חיקיתי בקוצר רוח עד לסוף היום.
שיעור ספורט היה השיעור האחרון ליום,
בשיעור היה לנו תרגיל שלישיות.
שאלתי את רומי שהיתה עם ענת עם הן
רוצות ליהיות איתי והם אמרו שכן. רומי התחילה לגלות לענת סודות
לא הרגשתי נעים, אבל חייכתי. הם פיתאום צחקקו,
ורומי אמרה "אולי גם ענת תבוא"? ואמרתי "טוב, בכיף"
ובלב הרגשתי שלא בא לי.
חזרתי הביתה, עליתי למחשב להתחבר למסנג'ר, ואז הלכתי להתקלח.
שיצאתי מהמקלחת התלבשתי מהר, ושמעתי את אמא "מיקוש, בואי לאכול"
ירדתי לאכול צהריים.
אמא שלי שאלה אותי אם אני רוצה לבוא איתה היום להצגה איתה ועם אחי הקטן וסירבתי,
אמרתי לה שאני הולכת ללמוד אצל
חברה, ושאני צריכה בערך 200 שקלים
כי אנחנו עושות עבודה וקונות חומרים ובלונים לחברה שלי.
היא הוציאה את הארנק ונתנה לי 200 ש"ח.
ראיתי שהשעה כבר 4:15 עליתי מהר להתארגן ויצאתי לכיוון הבית של רומי.
הגעתי ב10 ל5 והתקשרתי אליה שאני בחוץ.
היא ירדה עם ענת.
בדרך לקניון הייתה שתיקה וצחקוקים בין מיקה לענת.
הגענו לקניון, עליתי על המדרגות הנעות ו....
המשך יבוא
ב- קרוב מעל 20 תגובות
רחוק...נו אתם יודעים.
3>
אלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
