|
| 2/2010
אתמול בלילה חלמתי שהרגתי אותי.
הייתי כלואה בתוך בור לבנים צר וקטן, שגובהו לא היה יותר מהגובה שלי עצמי. בתוכו היה חומר שחור וסמיך, שאסור היה לגעת בו, אבל משום מה הוא היה מרוח על קירות הלבנים מהקורבנות הקודמים שהיו שם, לפני שהגעתי לבור בעצמי.
בפינה מצד ימין שלי היו יתדות ברזל חלודים, שהיוו כסולם לבריחה החוצה מהבור, וכשניסיתי לטפס למעלה, לצאת החוצה, הידיים שלי התלכלכו מהחומר השחור הסמיך, שאסור היה לגעת בו. נפלתי מה"סולם" חזרה לבור, והפעם גם השמלה שלי התלכלכה.
בנסיון השני שלי כבר הצלחתי לברוח, והגעתי לאחוזה הבנויה מבפנים כמבוך. כשהצלחתי בסופו של דבר לצאת מהמבוך השמש כבר הספיקה לזרוח.
הסתובבתי ברחובות בתחושת מועקה ונואשות הזויה, ולא הצלחתי למצוא אף אחד. הגעתי לנהר ושם ראיתי מספר אנשים מושים גופה מהמים.
מאוחר יותר הסתבר שזו הגופה שלי, ושאף אחד לא יודע מי הרג אותי, איך נרצחתי ולמה הגופה שלי הגיעה לנהר.
הרמז היחידי שהיה להם הוא חומר סמיך שחור, שאסור היה לאף אחד לגעת בו, מרוח על ידיי ועל שמלתי.
ואז הבנתי שהרגתי את עצמי, וכל מה שחשוב עכשיו - זה לברוח, שאסור להם למצוא אותי, כי אם הם ימצאו אותי הם יאשימו אותי שאני רוצחת.
אז התחלתי לרוץ לכיוון השני, ואנשי העיירה כולה כבר התחילו בחיפושים. כלבי ציד ושוטרים הסתובבו בכל מקום. ואני דאגתי להסתיר את ידיי, את הראיות לכך שאני זאת שהרגתי אותי.
ותוך כדי שאני רצה פגשתי ידיד, שהיה עסוק בחיפושים אחר רוצחי. ואז הוא ראה אותי, וכשניסיתי לדבר הוא איתו הוא פנה אליי ואמר שאין זמן, שצריך למצוא את מי שהרג אותי.
החלטתיי להתוודות בפניו. חשפתי את ידיי, הן היו מרוחות בחומר שחור וסמיך, שאסור היה לגעת בו. אמרתי לו שאני רצחתי אותי, ועכשיו אני לא יודעת למי לפנות ולאן ללכת.
מאחורינו התקרבו בריצה כלבי ציד גדולים שנבחו לכיווני. הידיד אמר לי להתחבא והתחיל לרוץ לצד השני. כלבי הציד רצו אחריו ופסחו מעליי בזמן שאני רצתי להתחבא.
והמשכתי לרוץ מבוהלת ומפוחדת, בין כל המהומה והכאוס שהיה בעיירה בגלל המוות שלי. ואף אחד לא ראה אותי, לא עצר לשאול אותי מה קרה לי ומי רצח אותי.
אז התעלמתי והחלטתי לברוח. אסור לאף אחד לדעת מי הרג אותי, אסור להם למצוא אותי.
| |
למה לעזאזל כשאני קונה דיסק...
נוספים לי עוד שלושה דיסקים לרשימת הדיסקים שאני צריכה לקנות?
ולמה לעזאזל הפסקתי לכתוב..?
תמיד כשאני חושבת על ג'ף באקלי, אני חושבת על אומן צעיר בן 30.
כבר שכחתי שהוא נולד ב-1966.
צעיר לנצח.
| |
|  כינוי:
בת: 33 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
