אז חשבתי לעצמי שכבר עבר שובע מאז שעדכנתי את הבלוג ואולי אני צריכה לכתוב פוסט נוסף, אז אחרי שקמתי היום מוקדם ביותר- 3 וחצי אחר-הצהריים, ועשיתי את כל מה שאני צריכה לעשות אני יושבת כאן ומנסה לחשוב על מה לכתוב, ופשוט אין לי מוזה! אני לא יכולה להאשים אותה אולי היא פשוט לקחה חופשה, אחרי הכל אצלי היא עובדה שעות נוספות, אבל דווקא עכשיו כשאני ממש צריכה אותה? אז נכון שאני לא כמו פייג' ממכושפות ואני אמלמל לעצמי כמה מילים ומוזה חיה ואמיתית תופיעה לי מול העיניים בטענה ששד רודף אחריה, אבל בכל זאת ניסיתי לקבל השראה ממשהו. פניתי לדבר הכי נפלא ומדהים בחיים העלובים האלה- מוזיקה! הפעלתי את הפלייליסט והשיר הראשון היה כמובן  music or the misery של פול אאוט בוי. ועכשיו כולם ביחד : "אוייייייי.." גם אתם חשבתם על זה שאני צריכה התנתקות משל עצמי נכון? סורי אבל הם הדבר העיקרי שגורם לי לעבור את היום (ע"ע התמכרויות). וישבתי וחכיתי שהמוזה שלי תחזור מלונדון (הנחתי שמן הסתם היא תיסע לשם לחופשה) אבל זה פשוט לא בא לי. ועוד שיר של פוב, ושיר של פאניק, ועוד פוב ועוד פוב ועוד פאניק וזה פשוט לא בא! (זה מפליא איך אני זוכרת בע"פ את הפלייליסט שלי).

אם נהיה רציניים ונעזוב בצד את כל עניין "המוזה" (שתקבל נזיפה חמורה שיצאה לחופשה בלי להודיעה למפקחים שלה לפני- כלומר אני), אני יודעת שאני ילדה מלאת השראה.

כבר קרו מקרים שרציתי לצייר או לכתוב משהו והייתי צריכה להכנס למצב נפשי מסוים כדי להצליח בזה. אז ניסיתי לצייר וזה לא הגיע! לא הבנתי מה הבעיה ואני פשוט יושבת כאן ומנסה לכתוב על נושא מסוים- אני יודעת מה הנושא אבל פשוט לא יודעת איך לכתוב על זה. אתמול בערב אפילו לא ידעתי מה לומר! רציתי לומר דברים מסוימים לאנשים מסוימים אבל לא ידעתי איך לומר זה! אתם קולטים שאני אחד האנשים שמדברים ממש הרבה אבל פשוט לא ידעתי מה לומר?! (ועכשיו הגיע שורה בשיר של פוב "כתבתי את זה בשבילך"..ועדיין-זה לא עובד!)

במשך השנה האחרונה הספקתי לעשות כל כך הרבה דברים שדרשו השראה בכזאת קלות מ-סיבה אחת >> הייתי במצב נפשי אחד כל השנה !

אני רק תוהה, זה שבזמן האחרון אין לי השראה אומר שיצאתי מהמצב הנפשי הזה, נכון שעברו עלי הרבה דברים נפשיים בשבועיים האחרונים, ולא נראה לי שהם עומדים לעבור בזמן הקרוב אבל אני פשוט לא רוצה להפוך אחת מאותם אנשים שמספרים מה עבר עליהם באותו יום בלי טיפת רגש בתוך הטקסט, ואותם האנשים שקוראים את זה אלה הם שבילו עם הכותבים את היום ויודעים כבר מה קרה.

עד לפעם הבאה, בתקווה שהמוזה תחזור מחופשה, ואני אחזור למצב הנפשי הקודם שלי (היי אין לי שום דבר נגד שיגרה), נעל. 

עריכה:

בעודי נכנסת לישראבלוג דרך המסך הראשי ומנסה לחשוב על מה לכתוב נתקלתי בזה

"ישרא-בלוג הוא במה לפרסום יומנים אישיים (בלוגים). זה המקום לספר לעולם מה קורה אצלכם ובעברית"

רק רציתי להבהיר למנהלים הראשים- באמת נראלכם שכל העולם קורה עברית?! אז נכון שהתכוונתם לטובות אבל קצת דיוק לא יזיק! חחח