אנשים אומרים לפעמים: למה להביא ילד לעולם רע כל כך? הוא סתם יסבול...

ההאשמות נופלות על אנשים אחרים..עיניינים פוליטיים...מלחמות..אנשים שיגרמו לו לסבול...

אבל ה"אנשים" (aka ההורים) אומרים שהם תמיד יהיו שם...הם תמיד מעבירים מעליהם את האשמה...

זה ידוע ונכון כבר משחרית הימים שהחיים לא מתנהלים כפי שרצינו. אף פעם. לפעמים הם פונים לטובה, אבל הרוב הם פונים לרעה. תמיד יהיה את אותו הדבר שנרצה אבל לא נוכל להשיג כי זה פשוט לא מהיכולת שלנו. אתם אומרים 'עוד כמה שנים, כשניתנתק ממה שכובל אותנו...' אבל למעשה אתם יודעים שמה שבאמת כובל אתכם, הוא אחד הדברים שלא משנה כמה תתאמצו, או כמה רחוק שתלכו, הוא פשוט לא יתן לכם ללכת...

אז אתם מצפים...למשהו טוב יותר...בתקווה שעם הזמן מה שרציתם בעבר כבר לא תרצו... לא תזדקקו לו. אתם יכולים להמשיך הלאה..

גם אתם מרגישים שהזמן עובר לאט?

מה עושים אז?מה אם הזמן לא מרפא הכל? איך תתגברו?

אתם שוכבים כל לילה במיטה ומנסים להתעלם (בעיקר מהנחירות של האחות). אתם רוצים את זה כל כך ואתם לא יכולים לספר כי אתם מתביישים. מבקשים ממכם לספר אבל אתם יודעים שזה יפגע בהם אז אתם שותקים. הם פשוט לא יוכלו לעזור כי זה לא ביכולת שלהם גם. הם אומנם אחראים לבעיה אבל זה לא שהם יוכלו להעביר אותה! זה בגללי! ורק בגללי! הדרך היחידה שתגרום לי לשכוח זו הדרך היחידה שפשוט לא יוכלו לספק לי.

מה עושים אז?

כמה זמן אפשר לצפות למשהו טוב יותר? משהו לפחות פחות רע ממה שיש לכם עכשיו?