חגגנו את יום ההולדת של רון (מזל טוב!) בביתה, והיה מגניב ביותר.

חגגנו כמו מבוגרים אמיתיים: ראינו בת הים הקטנה, שתינו שוקו, אכלנו פיצה והתנהגנו... כבר תראו איך בתמונות.

אז ללא עיכובים נוספים, הרי לכם התמונות:

(תקראו את הכתובויות, זונות!)

אתם מתבוננים במוצג א' ובמוצג ב' הידועות גם בשמות נסטיה ונעם. שני יצורים משונים אלה כנראה היו בתקופת הייחום והתופעה תועדה במצלמה בהזדמנות נדירה זו.

זהו מוצג ג' המוכר גם בשם "איציק". זהו יצור מעט מתוחכם ומפותח יותר היות והוא יודע להסתדר על טכנולוגיה חדישה של דור שלישי וטכנולוגיה אף יותר מתקדמת - הטישיו. 

וכן ניתן לראות את מוצגים ד' וה' (או שיר ואופיר). לא נצפתה תופעה מיוחדת אך הדבר תועד בכל זאת. 

כאן מצטרפת למוצגים א' ו-ב' רון או בשמה הפחות נפוץ: השטן. (בהמשך תראו למה...) 

מוצגים א' וב' מלווים ביצור מפותח הרבה יותר והנורמלי ביותר שנכח במקום: אני.

כמו כן, מוצג ב' (נעם) נראה מוכן לתקוף. 

למוצג א' (נסטיה) כנראה נמאס ממוצג ב' (נעם) ולכן עברה למוצג ה' (אופיר).  

אוקיי מספיק עם השטויות האלה של המוצגים.. נמאס לי!

אני מנשקת את איציק נשיקה רטובה ומגעילה. נראה שהוא נהנה מזה...

יצאו לי לחיים כמו של ציפי דרוקר.. אמאל'ה!!!!! 

איציק, נסטיה ואנוכי. Group Hug!!!

שוב איציק נסטיה ואני.  התלהבתי מהמצלמה או משהו..? wtf

שיר ונסטיה. ^_^

שיר. אופיר. נסטיה.

סנדוויץ איציק! הוראות הכנה:

יש לקחת 1 פרוסת שרית (אני), 1 פרוסת נסטיה וכמובן איציק אחד!

מצרפים את כולם יחד, ו.. בתיאבון!

אופיר, נסטיה ודן.

שיר ואני..

נסטיה ודן שהחליטו לעשות פרצופים בטענה שזה מצחיק.

הם צדקו. נסטיה, כמובן ניסתה לחקות את דג האבו-נפחא מהסרט בת הים הקטנה.

נעם ורון.. איזה חמדמדות!! אה, כמעט שכחתי, נעם ביקשה לציין שזהו כובע מכוער.

נסטיה, רוני-ילדת-היום-הולדת, ושיר.

נסטיה ושיר, מאושרות מתמיד...

אני ודן. *מישהו פה לא יודע לצלם....*

אני ודן בניסיון לשפר את התמונה הקודמת, רק חבל שהשיער שלי החליט שבא לו להשתלט לי על הפנים.

bad hair day 

נעם ט-י-פ-ה התחרפנה.

איציק ורון. אתם מבינים עכשיו למה אמרתי שרון היא שטן.. תסתכלו על העיניים שלה!

הא! אני תמיד ידעתי.

רון היא גירסה אנושית של היצור הזה:

נסטיה ושיר.

אני ונעם!  פאק אני נראית כאילו אני דבה. (ואני לא דבה, ההיפך אני צריכה להשמין)

אופיר, בפוזת הערס: "בואנה, מה זה המצלמה הזאת פה, סעמק". הוא אפילו השלים את המראה עם תנועת יד מתאימה.

או שהוא סתם מופתע..  

אני בצד, ונעם מנסה להראות למצלמה מחווה לא כל כך מובנת... :/

נעם, חרמנית מתמיד, נושכת את האוזן של נסטיה.

נסטיה מנסה להסתיר את העונג מתחת להבעת הפתעה, אבל זה לא מצליח.

איציק נורא התלהב שלרון אין יותר גשר, אז הוא החליט לצלם שהשיניים של רון תמיד יהיו קרובות אליו.  

אהמ... נושכים כריות. תרתי משמע.

ובהמשך למוטיב הגיי - בוחשים בשוקו. 

נסטיה לקחה את רעיון הבחישה בשוקו רחוק יותר. קצת רחוק מידי.

איציק ואני ברגע אינטימי. שששש.. לא להפריע!

דן כרגיל מנסה להתחבא מהמצלמה.

אופיר מגונן על ויליאם, רק שלא יפגעו בו! (אם לא הבנתם מי זה ויליאם כנראה שאתם בני 4 או בעלי שכל של בני 4) 

נסטיה ודן

נסטיה ודן במראה ג'יימס בונדי..

רון לפני מה שהיא כנראה עישנה.

ורון אחרי מה שהיא עישנה.

כנראה שרון הייתה נדיבה ונתנה גם לאחרים לעשן את אותו הדבר.. וזו התוצאה.  

נסטיה מנסה לשתות מגוף של בובה.  O_ם

איציק קצת עצובי. הוא ניסה להתעודד עם האלפקה. האם זה הצליח?

נסטיה ושיר. אה, וחצי איציק בצד.

בסופו של דבר האלפקה לא ניחמה את איציק, ובמקום עלתה לו על הראש וניסתה (כנראה) לזיין ראש של בובה.

לא נראה שאיציק יתאושש אי פעם מהטראומה הנוראה שעבר.

אופיר, רון, דן ואני.

איציק ושיר בפוזת "הקפלה הסיסטינית".

איציק שיר ונסטיה בפוזת "הקפלה הסיסטינית הבלתי מצונזרת".

אני ואופיר משתתפים במאמץ לסלילת הכבישים בארץ! הנה, מעבר חצייה מעבודת יד (זה משחק מילים, טמבלים!)

אופיר, איציק ושיר, במהלך משחק אמת או חובה שלא נמשך יותר משתי שניות.

אגב, לא היה לנו בקבוק ריק אז הראש של הבובה מילא את תפקידו.

החלטנו להיות יצירתיים ולעשות תמונת ראשים קבוצתית. אני לא מופיעה כי צילמתי.

פה גם אני מופיעה (חלקית) איפשהו בפינה השמאלית, ונראית מסטולה או משהו.

טיפה חרשנו...

רגליים. אם אני לא טועה הן כנראה מחוברות לשיר ולדן

נסטיה כנראה התבלבלה וחשבה שאופיר זה אחלה מקום ישיבה.

הבעת הכאב די ברורה פה, והורידים במצח מבליטים זאת אף יותר.

זה ניסוי קטן בפיזיקה: חשמל סטטי והשפעותיו.

אז מי יכול להיות אובייקט יותר טוב לנסות עליו חוץ מאופיר?

שוב רגליים, הפעם שייכות לנסטיה ולדן.

אופיר מזוית קצת שונה. 

אני ואופיר

דן חש הומלס על הרצפה. כמו כולנו. 

וזו אני!! ^^

ותמונה אחרונה: שיר ואני..

The End

זה היה מעייף... יותר מידי תמונות.

לקח לי שנה להעלות את כל זה...

(מצטערת אם ירדתי על מישהו, הכל מאהבה)

מקווה שנהניתם, אני בהחלט נהניתי. 

Until next time

I will be

Fucked Up