זה מאוד מפורט אז תתכוננו נפשית.
יום שישי - בוקר: ת"א
יצאנו מוקדם בבוקר למסע לתל-אביב בעקבות זהותנו האבודה, בתקווה שנמצא אותה בהיכל העצמאות.
הגענו להיכל העצמאות (בית דיזינגוף, והמקום בו בן גוריון הכריז על הקמת המדינה) ושם קיבלה את פנינו אישה. תפקידה היה בכלל להפעיל איזה סרט, אבל במקום זאת היא קצת נסחפה והתחילה לספר לנו סיפורים ומעשיות על חייה (או משהו כזה), כשהיא חושבת שבאמת אכפת לנו, וכל זה במטרה להראות לנו כמה חשוב היום הזה של קבלת תעודת הזהות, ואיזה יופי להיות אזרחים במדינת ישראל.
BORING!
בסופו של דבר היא נזכרה להפעיל את הסרט, אני כבר לא זוכרת מה היה בו, איזה משהו על הקמת המדינה נראה לי...
בכל מקרה, לאחר מכן עברנו לשבת באותו חדר שבו הוכרזה הקמתה של ישראל!
ושם בחורה מוזרה התחילה לשחזר את כל מה שקרה באותו יום - ה14 במאי 48'. יש לציין שהיא לא לבשה חזייה.
אחרי שעברנו את זה, יצאנו והלכנו אל מוזיאון ההגנה, הממוקם מרחק קצר משם.
בתחילה המקום היה מוכר, וחשבתי שהייתי שם פעם, ולאחר שראינו איזה סרט דל-תקציב, הייתי בטוחה שצפיתי פעם בפיגור הזה.
אכן, הייתי פעם במוזיאון ההגנה, זה היה בסיור לא פחות משעמם בשנה שעברה.
גם אז לא הבנתי למה אנחנו במקום הזה במקום ללכת לדיזינגוף, או לפחות ל"מקס ברנר" (בקרבת מקום).
אחרי שטירטרו אותנו במשך 3 שעות, נזכרו גם שעוד לא אכלנו ארוחת בוקר. תודה באמת.
אני וליאנה חשבנו ללכת לדיזינגוף סנטר בזמן ההפסקה (25 דקות), אבל ויתרנו על הרעיון, ובמקום קנינו עוגיות.
אין כמו להתנחם באוריאו ובשוקולד-צ'יפס..!
ואז חזרנו להיכל העצמאות, בציפייה שהסיוט נגמר וסוף סוף נוכל לקבל את התעודות זהות ואת התעודות שלנו, אבל כמו שניחשתם... זה עוד לא נגמר!
מספר תלמידים מהשכבה הכינו טקס, ואחרי שהוא נגמר עמדנו לקבל כבר את התעודות המזדיינות!
ואז המחנכת שלי החליטה שהיא רוצה לברבר עוד קצת. די!!!
*..סבל מתמשך..* ואז קיבלנו את התעודות.
תעודת זהות:
(אעלה תמונה ברגע שאחותי תעוף מהמחשב)
ותעודות סמסטר, והרי הציונים:
תנ"ך - 92
ספרות - 100
לשון - 100
היסטוריה - 95
מדעי החברה - 93
ערבית - 90
מתמטיקה (5 יח"ל) - 100
אנגלית (5 יח"ל) - 92
ביולוגיה - 100
פיסיקה - 100
כימיה - 95
חינוך גופני - 90
יאיי! אני מרוצה! =]
יום שישי - ערב: מרתון סרטי דיסני אצל רון
לפי התחזית של נעם: השתגענו, התחרפנו, יצאנו מכלינו, התחלקנו על שכלנו ושרטנו את מוחנו!
צפינו ב-5 סרטי דיסני מצויירים ברצף, משעה 10PM עד בערך 5AM והיה הכי כיף בעולם!
חלקנו נרדמו עוד בהתחלה, אני שרדתי עד מחצית הסרט הרביעי.
בסופו של דבר הלכנו לישון כשאנחנו מסודרים כמו סרדינים על הרצפה, ורק אופיר מתפרש לו על הספה!
נעם תיארה זאת כ"אורגיה הכי טובה שהיא הייתה בה".
כנקמה, אופיר זכה להשכמה מיוחדת, שכללה קפיצות וצעקות "בוקר! בוקר!" (ביוזמתי ^^)
בסביבות 9 ומשהו חזרתי הבייתה.. ונרדמתי.
השבת הזאת בהחלט לא נוצלה להשלמת שעות שינה, אבל היה שווה את זה.
Until next time
I will be
Fucked Up