*זהירות, פוסט מתבכיין*

הפסח הזה נורא מבאס.

קודם צריך להישאר בבית ולנקות, כלומר קשר עם חברים רק בעזרת אינטרנט וטלפון. וזה בגלל שאמא שלי מוצאת לעצמה כל פעם משהו חדש להתעסק בו, מטילה עליי את העבודה, ואז עוד שואלת למה אני לא עוזרת לה.

אז כל השבוע אני מעבידה את עצמי ומשתדלת לעזור כמה יותר, בקושי יוצאת מהבית ומקבלת גם צעקות.

מישהו הזכיר עבודת פרך?

היום סוף סוף יצאתי קצת החוצה להיפגש עם אנשים ולהתאוורר קצת.

הלכנו ל"סקואלה" ואכלנו שם ביוקר.. אבל היה טעים =]

לא שכחנו לעבוד על רון לכבוד 1 באפריל, שבלעה את זה כמו פתי-מאמין-לכל-דבר. חעחע! היה מצחיק, רון - סליחה אם גרמנו לך טראומה לכל החיים. love you.

ואז הסתובבנו קצת בקניון, ובסופו של דבר הוחלט ללכת לטיילת.

אבל כאמור, רמות האנרגיה שלי שאפו לאפס ואני חתכתי הבייתה באמצע הדרך.

בכל זאת היה ממש נחמד לנשום קצת אויר צח.

מחר ליל הסדר, ובכנות, אין לי כוח לפגוש את המשפחה הקרציה שלי.

ומה שעוד יותר לא בא לי זה להיתקע שוב עם מצות דוחות שבוע שלם.

וגם צריך להתחיל להכין את השיעורים לחופש כי השנה לא ריחמו ופוצצו בשיעורים, כאילו שאין משהו יותר טוב לעשות מאשר לפתור 17 שאלות בתנ"ך ועבודה ענקית באנגלית.

אבל הנחמה: יום שישי הוא יום ההולדת שלי =]

ואני מצפה לאירוע בלתי נשכח!

תביאו מתנות!!! אני דורשת! P:

מצטערת על החפירה, מקווה שהמוח שלכם לא נשרף מכמות ההתבכינות.

אני קוטרית, אני יודעת.

*כנסו לבלוג של נסטיה (קישור בצד) יש שם תמונה שלי! אני מפורסמת!

Yours Truly

The Popcorn