אז איך אני חוגגת השנה את יום העצמאות?

אתמול בערב כולם החליטו שהם נוסעים לרעננה. ואני שואלת את עצמי מה כבר יש לעשות ברעננה?

הרי גם שם יש הופעות, אולי יותר טובות מצביקה פיק. כל דבר יותר טוב מצביקה פיק.

אחרי נסיונות נואשים וכושלים לארגן יציאה לעיר, הבנתי שכבר אין לי סיכוי. והתייאשתי.

בסופו של דבר יצאתי עם סרגיי וחבריו לכיכר. התמלאתי בשלג והייתי ספוגה עד העצם.

בין היתר התעללנו בילדים קטנים שברחו כשרק ראו אותנו עם המיכל ביד, ראינו זיקוקים, רקדנו... היה נחמד.

אני חייבת לציין שהשנה הרגשתי פטריוטית מתמיד, והרבה יותר מחוברת למדינה מכל השנים הקודמות.

במיוחד ביום השואה - הראשון שבו באמת התחברתי לנושא, וביום הזיכרון, וכנראה המלחמה שהייתה בקיץ ושעליה דיברו רוב הזמן בתוכניות של אותו יום, גרמו לאיזשהו הבדל. כנראה שהפעם יכלתי באמת להבין על מה הם מדברים.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני עדיין טוענת שזאת ארץ דפוקה. אבל אולי משהו השתנה..

היום החברים של ההורים שלי שאני לא סובלת באים לחגוג את יום העצמאות.

או במילים אחרות: להתנחל ולאכול לנו את כל האוכל.

לשנה הבאה - ברוק עצמאות.

Yours Truly

The Popcorn