למרות גל החום המעיק שהכה במדינה השבוע, מצאתי את הכוח לצאת ולנסות לנצל את החופש, מה שאני מנסה כל שנה ואף פעם לא מצליחה.

אסטרטגיה: לעשות משהו כל יום, העיקר לא לשבת בבית בחוסר מעש.

יום רביעי לא הלכנו לשפיים בסופו של דבר.

כי הם זונות. ולמה?

כל יומיים בערך הפארק סגור.

בטח חבורה של אנשי הייטק מלוקקים שהזמינו את הפארק.

יותר מידי חברות בארץ הזאת, וכולם חייבות את שפיים בשביל הימי בילוי שלהם.

סעמק.

טוב נו, גם אמא שלי השתתפה ביום כיף סגור בשפיים. קופת חולים כללית נכללת בתוך החברות המלוקקות האלה. כולם זונות.

אז לא חגגנו את יום ההולדת של דן ונאלצנו לדחות.

מלבד זה, הספקתי גם להסתובב בעיר בחיפוש נואש עם נסטיה אחר חנות ספרים פתוחה.

הייתי בים. אני שוברת השנה שיאים חדשים.

פעמיים בשבוע בים!

שנה שעברה הייתי אולי פעם אחת בכל החופש בים.

אני גאה בעצמי! (נראה לי.)  

אתמול נסעתי לת"א. יחד עם עוד שלושה הולנדים, עירקית, ובגרות בביולוגיה.

(זה נשמע כמו התחלה של בדיחת קרש לא מוצלחת).

קניתי חולצה חמדמדה. אבל חזרנו מוקדם למרות שקיוויתי לבקר בכלי זמר ולהשאיר את טביעות אצבעותיי על כל הגיטרות בחנות.

מסתבר שנחתה עליי ההשראה בזמן האחרון.

אני מתחילה ליצור כל מיני לחנים מוזרים. האמת הכל רק חירבושים משועממים אבל תנו לי להתגאות.

אולי יש בי חצי טיפת כישרון שמחכה לפרוץ!

נהה.

*לדקור נמלים עם עיפרון מחודד זה עיסוק טוב*

אני כל כך רוצה לשרוף כבר את החומר של השנה הזאת!

הכל כבר מוכן ומסודר, ואני רק מחכה להצית את הדף הראשון.

כנראה היום, אם שום דבר לא יתבטל.

לשון וערבית במיוחד. דף אחר דף.

וחוץ מזה, זה תופס לי שטח יקר שאני צריכה XD

*עוד חודש בדיוק לסאמר סקול!*

Yours Truly

The popcorn