יום רביעי 1.8.07 - נסיעה לקיימברידג'
ישר אחרי אחרי ארוחת הבוקר הדלה עלינו על אוטובוס לנסיעה של שעה לכיוון קיימברידג'. הגענו לשם והתנחלנו באיזשהו פארק שם חילקו לנו ארוחות צהריים (סנדוויץ' וחטיף - תודה באמת) והמשכנו לשיט.
הגענו למקום שהשכיר סירות והתחלקנו לקבוצות. כל קבוצה עלתה על סירת עץ מעפנה ו.."תסתדרו לבד".
ש: מה קורה כשנותנים ל-6 בחורות להשיט סירה בעצמן?
ת: נפילה למים!
טוב, לא באמת נפלנו למים אבל היינו קרובות לזה לא מעט פעמים. הבעיה הייתה שכולנו חלשלושיות (או שכנראה זאת רק אני) והיינו צריכות להשיט את הסירה בעזרת מוט מתכת ענקי באורך 5 מטר בערך שאותו צריך לתקוע בקרקעית ולדחוף. מה נסגר עם החרא הזה, זה היה פאקינג כבד!
התחרטתי על הרגע שתפסתי את המוט המזדיין והתחלתי להשיט את הסירה (אם בכלל אפשר לקרוא לזה להשיט), ורק חיכיתי כבר להעביר אותו למישהי אחרת שתסבול. [ואפילו אין לי תמונה אחרי כל זה. גררר!]
בסופו של דבר, ואחרי הרבה סיבוכים ו"סירות מתנגשות" הצלחנו לנווט את דרכנו חזרה ליבשה ונמלטנו מהסירה בקריאות:
"I'm Alive!" "שרדנו!"
אחרי הסיוט הזה (האמת זאת הייתה אחלה חוויה, אבל לא אחזור עליה) יצאנו למשימת 'חפש את המטמון' בה היינו צריכים להסתובב ברחבי קיימברידג' ולענות על חידות. למזלנו מצאנו בדרך את מיסטר בין שהוביל אותנו ברחבי העיר וחסך מאיתנו סיבוכים עם המפה העלובה שנתנו לנו.
אחרי שנגמר הזמן חזרנו לנקודת המוצא ושם הייתה תחרות בין הקבוצות בסגנון "מי רוצה להיות מיליונר" על השאלות שפתרנו במהלך ה-Treasure Hunt.
המשחק היה על מספר תשובות נכונות וזמן אבל לא ניצחנו כי קבוצה אחרת העתיקה את התשובות וניצחה אותנו ב-8 עשיריות השניה! לא קיבלנו את המדליה משוקולד *דמעה*.
בערב היה קריוקי. מסקנה אחת הסקתי מאותו ערב: אנשים לא קולטים שהם לא יודעים לשיר.
יצאתי משם חצי חרשת (למעשה זה היה בגלל הרמקולים הענקיים בפול-ווליום) אבל היה נחמד.
זה לא היה ממש קריוקי אלא יותר כמו מסיבת ריקודים אבל נהנתי המון.
הדבר היחיד שהרס זה שלמצלמה שלי נגמרו הסוללות כבר בהתחלה אז לא יכולתי לצלם שום דבר :/
באוטובוס בדרך לקיימברידג':
אני וקורל
אני חשה מתוחכמת.
אני ומיסטר בין!

התחרפנתי זמנית.

הבנים בסתלבט ולא קולטים ששמש אנגלית זה ממש לא המפתח לשיזוף המושלם.
ורד, ספיר, אני וקורל
המקום עם הסירות הארורות.
מישהו רוסי מדגים את אורך המוט (זאת רק אני או שזה נשמע ממש לא טוב..?)
נאבקים בסירה:
ורד חותרת וספיר ושחר מפחדות מהרגע שיגיע תורן.
אני וקים (זה לפני שהחזקתי את המוט המזורגג)
אה כן, היה גם משוט קטן וסימפטי אבל לא הועיל יותר מידי.
ליאור וסופיה נחות בסירה.
סוף סוף על אדמה יבשה... אני מתענגת. (אני גורמת לזה להישמע כאילו עברתי סיוט נוראי אבל במציאות... זה היה באמת נוראי)
(סתם צוחקת)
גם לי מותר לעשות פוזות מידי פעם.
אני וקורל
כולם חרמנים על קים. אפילו הבנות. במיוחד הבנות P:
שלושה ניחושים כמו מה זה נראה.
נתפס בעדשת המצלמה גם כוסון שנח לו בסירה חונה. יש לי בוק שלם שלו, ואתם מקבלים רק תמונה אחת. חע. 
Trinity College
Fitzwilliam Museum
כל הציוד:
בחידון
התמונה היחידה שהספקתי לצלם בקריוקי
יום חמישי 2.8.07 - כל מיני פעילויות מוזרות...
יום שהתחיל רגיל אבל נגמר בדיוק ההפך.
הבוקר היה משעמם למדי: שיעור רגיל, ועד כמה שמיסטר בין משעשע אותי, אפילו הוא לא יכול למד גרמר בצורה מצחיקה.
אחרי הצהריים הייתה מעין פעילות מוזרה. לקחו אותנו לגן הבוטני של האוניברסיטה למשהו בסגנון Treasure Hunt שהיה אתמול בקיימברידג' רק בתוך הגן הבוטני. זה היה די דפוק והמצלמה שלי מתה באמצע :S
אחר כך יצאנו למירוץ שליחים (Scavenger Hunt) - הראשון שמביא פריטים מסויימים מנצח.
לא ניצחנו אבל היה נורא כיף. ולמה זה?
כי את כל זה עשיתי יחד עם ג'רארד - ספרדי חמוד וחתיך שאיתו הסתובבתי כמעט כל היום. [אני יודעת שאני נשמעת מפגרת אבל זה נכתב כשרק פגשתי אותו והייתי צריכה לתאר..]
אחרי שכל זה נגמר הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא לשחק טניס איתו ועם חבריו. כמובן שהסכמתי והלכנו יחד למגרשי הטניס. החברים שלו עוד לא הגיעו אז התחלנו לשחק, אבל אני לא יודעת לשחק טניס כך שויתרתי על המחבט ברגע ששאר החברים שלו הגיעו לטובת צפיה בלבד במשחק.
אחרי ארוחת הערב היה טורניר כדורגל. אני העדפתי לנוח ולבוא יותר מאוחר.
כשבאתי למגרש היה משעמם תחת, כי בכל זאת, זה כדורגל, אבל מצאתי דרכים לשעשע את עצמי:
קודם כל, מה יותר משעשע מלצפות בכל מיני חתיכים (היו במיעוט אבל מספיק) רצים במכנסיים קצרים על המגרש ורודפים אחרי כדור כמו כלבלבים?
וגם מחוץ למגרש היו צחוקים, כמו: קזחסטני שואל את תרוות מהקבוצה שלי איך אומרים fuck you בערבית.
אז תרוות ישר עונה לו שאומרים: "אני מזיין את אחותי" (בערבית). הקזחסטני הדפוק קם ומתחיל לצעוק ברחבי הקמפוס "אני מזיין את אחותי! אני מזיין את אחותי!"
הטורניר הסתיים בסביבות 8 וחצי - 9 ואז היו עוד שעתיים לשרוף עד ה-It's time to go to bed הידוע, אז הלכתי עם ג'רארד לראות סרט (היצ') והגענו באמצע.
התיישבנו בשורה לבד וההפרעות לא איחרו להגיע.
אחרי שנפטרנו מכמה מטרדים נשארנו שוב לבד וראינו יחד את הסרט.
בשלב מסויים ג'רארד לקח לי את היד והחזקנו ידיים וזה היה כל כך מתוק ותמים. [אני יודעת שאני נשמעת כמו ילדה בכיתה א', אבל כיתה א' בתחת שלי, תראו מה יצא מזה]
זה היה כל כך חמוד ואחר כך הוא בא ללוות אותי לחדר שלי. נשיקה על סף הדלת לא הייתה אבל בכל זאת, הערב היה מקסים!
התמונה היחידה שצילמתי בגן הבוטני
מארק
משחקים טניס
יום שישי 3.8.07 - ביקור בלונדון!
הבוקר היה רגיל: שיעור משעמם, כמעט נרדמתי, לא עשינו כלום.
אחרי הצהריים נסענו ללונדון!! הלכנו למוזיאון השעווה מדאם טוסו (Madame Tussauds) - המוזיאון המגניב ביותר בעולם!
הבעיה היא שנתנו לנו רק שעה להסתובב במוזיאון, כך שבקושי ראינו חצי ממנו.
בכל מקרה היה מגניב (מאאאגניב), הוסיפו כל מיני פסלים שלא ראיתי בפעם הקודמת שהייתי שם וגם הורידו כמה (ערפאת).
אחר כך נתנו לנו 10 דקות להסתובב קצת בחנויות הקרובות כי הייתה לנו רכבת לתפוס. קניתי כמה מזכרות ורצתי חזרה לקבוצה (המדריכים האלה היו לחוצים תחת!).
בערב הייתה מסיבת תחפושות: הבנים מתחפשים לבנות ולהיפך.
גנבתי כמה בגדים מג'רארד (לבקשת נעם, החדרתי את התרבות הרומנית). הם היו ענקיים וגרמו לי להיראות כמו ראפר.
ניסיתי לשכנע גם אותו להתלבש כמו בחורה אבל ללא הצלחה. רק אחרי שאחד החברים שלו החליט שהוא מתחפש ג'רארד הסכים. כך שהיינו ראפר וכוסית שרירית.
כל המסיבה רקדנו ביחד ובסוף הערב, כשסילקו אותנו באכזריות מהפאב, הלכנו ביחד לכיוון החדר.
נשאר עוד קצת זמן פנוי אז החלטנו להמשיך ללכת קצת בקמפוס וכל הדרך הלכנו מחובקים!
בסוף עצרנו באמצע החיים (שביל שומם) ואז.. התנשקנו.
אני מוכרחה להגיד ששירה צדקה כשהיא אמרה במפגש שלפני הנסיעה שהספרדים חושניים. אחת הנשיקות הטובות שהיו לי, מלאת תשוקה (לא שיש לי כל כך הרבה ניסיון).
הוא הפסיק את הנשיקה ואמר לי "I love you". אני לא חושבת שזה נכון כי ההיכרות שלנו מסתכמת בכמה ימים, אבל זה היה כל כך מקסים. [מסתבר שזה אכן היה נכון או לפחות הפך נכון בסוף השבועיים האלה יחד]
מחכים שנצא לכיוון לונדון

בתחנת רכבת בלונדון

אני וקים

רעות ואשר בתור למדאם טוסו

בתוך המוזיאון:
סמואל ל. ג'קסון

טום קרוז

שירה נמרחת על טום קרוז

איש מחופש מנסה לשסף את גרוני

החמדנות השתלטה עליי. העונש שלי הוא תמונה מטושטשת.

אחח.... ג'וני דפ. יאמ יאמ.

The Hulk

אני נמרחת על דמות לא מזוהה

אלביס

לאנס ארמסטרונג

מוחמד עלי

משפחת המלוכה (שאי אפשר היה להצטלם איתם כי אנשים מזדיינים לא הפסיקו לעבור)

אייזק ניוטון

סטיבן הוקינג

אלברט איינשטיין

הביטלס

לא זוכרת מי הוא...

ג'ימי הנדריקס

היטלר. חתיכת חרא מאודה.

כמה ראשים ערופים

אני ועדן מחוץ למוזיאון

ועכשיו למצעד:
עדן וספיר בבגדי קז'ואל אופנתיים

מורן, ישר למסלול

אני מדגמנת את אופנת הבאגיס המשגשגת

עדן במראה הסטייליסטי

רעות וורד מציצות מהחלון לתצוגת אופנה בחינם שמתרחשת ממש מתחת לעיניהן

כל הדוגמנים והדוגמניות

דוגמן הבית, הכוסית ביותר

אשר במראה שמזכיר בריטני שפריץ

ניר במבט סקסי ורציני

אמאני שנראית כוסית גם כשמצוייר לה זקן

כולם בפוזה על המדרגות

הכוסית השרירית

מארק, איפה הציצים?

אדו מראה כמה שהוא לא שטוחה

ותמונה של ערב רומנטי במיוחד.....

To Be Continued