יום שבת 4.8.07 - גריניץ'

היום התחיל  על צד שמאל. כיוונתי שעון מעורר ל-6:30. התעוררתי בעשרה ל-8.

היו לי בדיוק 10 דקות להתארגן, להכין תיק, ולקחת איתי את הבגדים של ג'רארד שגנבתי אתמול.

ישר אחר כך עלינו על אוטובוס ונסענו לגריניץ', שם נמצא קו ה-Meridian Line מפורסם בקו אורך 0.

אחרי הביקור שם, שהיה ממש מעייף (היינו צריכים לעלות על גבעה כדי להגיע לשם, וזה יותר מידי מאמץ בשביל פדלאה שכמותי), נסענו ל-Leeds Castle - מקום פשוט מדהים! זו טירה ששיכת למשפחת המלוכה, העשירניקים המפונקים האלה.

חילקו לנו כרגיל את ארוחות הצהריים המבחילות ואז היינו משוחררים להיכנס לשטח הטירה.

התחלתי ללכת עם חברות שלי, אבל אז מסתבר ש'רארד חיכה לי כדי ללכת איתי (חמוד!) אז עזבתי אותן והצטרפתי אליו.הלכנו יחד לטירה, עברנו בכל החדרים (נו, טירה טיפוסית, הכל מפואר שזה מחליא), ואז יצאנו לחפש את המבוך.

עד שמצאנו איפה המבוך עצמו היה מעצבן, אבל אז הגיעה המשימה האמיתית: למצוא את הדרך בתוך המבוך.

איכשהו יצאנו משם בשלום [נראה לכם שהסתדרנו בעצמנו? שאנחנו נאמץ את מוחותינו המוגבלים? פחח. קיבלנו מראש הוראות וכשזה כבר לא עבד פשוט שאלנו אנשים שכבר מצאו את הדרך.] וחיפשנו מקום שקט לשבת בו.

מצאנו שטח דשא מוצל על שפת האגם והתנחלנו. אחרי לא הרבה זמן גם שאר הספרדים הצטרפו וישבו מאחורינו, ובהו.. לא נעים.

היה פשוט מדהים והזמן עבר לפני שבכלל שמנו לב ^^.

בחזרה בקמפוס היה יום הולדת לאחת הבנות הספרדיות וכל הקבוצה שלה אירגנה מעין מסיבה קטנה. גם אני הצטרפתי. ישבנו ביחד בחוץ וכולם התחילו להציק לנו, מה שהיה ממש מביך :/.

בינתיים השתעשענו לנו ולימדתי אותו להגיד "אני אוהב אותך" בעברית (הוא ביקש).

ממש לפני שהלכנו לישון הלכתי עם כל הקבוצה שלי לשחר לאחל לה מזל טוב (גם לה היה יום הולדת ביום שלמחרת. אנחנו באנו ב12:05).

יום מצויין!

איזשהו מוזיאון של ספינות: National Maritime Museum

בשערים המאגניבים

מחכים שהמוזיאון יפתח: אני ושירה

אני ואמאני

אנשים משועממים


בתוך המוזיאון, לפני שקלטתי שאסור לצלם.

מהעליה לתצפית (ואיפה שמסומן הקו) שהרגה אותי. היה יפה שם.

אני במזרח.. ובמערב.

השטחים שהקיפו את הטירה. כמו של ירוק שאי אפשר למצוא בארץ.

משהו שנראה כמו המפלצת מלוך נס. קצת התבלבלנו במיקום לא? זה אמור להיות בסקוטלנד..

אני וג'רארד

הטירה עצמה

המבוך (אחרי שהגענו למרכז שהיה מוגבה). 

ניתן לראות אנשים תועים, לא מבינים איך לעזאזל הצלחנו להגיע לשם. חעחע.

אני וג'רארד D:

יום ראשון 5.8.07 - יום קניות

על הבוקר תלינו בחדר האוכל שלטים שהוכנו עוד מאתמול, בלונים, ברכות וגם עוגות לכבוד יום ההולדת של שחר.

אחרי כל החגיגה והפרת השקט (היחסי) שבדרך כלל שורר בחדר האוכל עם שירים, כיבוי נרות, וכו', נסענו (בתחבורה ציבורית) לקניון. היינו אמורים לנסוע לקניון שאמור להיות הגדול ביותר באירופה, אבל זה התבטל ונסענו לאחד קטן יותר. וגם זה היה בערך פי 3 או 4 מקניון השרון.

הנסיעה הייתה זוועתית. לך תדחוס 30 ילדים ישראלים באוטובוס של 3 וחצי מקומות ישיבה, יחד עם עוד מספר קטן של בריטים שעטו על פניהם הבעת גועל וסלידה מהרגע שעלינו לאוטובוס. וגם אפשר להבין אותם, כי מהרגע שעלינו לאוטובוס התחלנו לעשות רעש כמובן. המנטליות הישראלית לא אבדה.

שופינג מטורף לא עשיתי אבל הייתה שם חנות דיסני שהייתה פשוט גן עדן. אחד מאוד יקר.

חזרנו לארוחת ערב ואחרי זה היה ערב חופשי שאותו ניצלתי כדי לבלות עם ג'רארד...

אחרי הקניות: אנשים עם המון שקיות משווים את המציאות שלהם. 

ואני משוויצה במעט שקניתי

יום שני 6.8.07 - עוד שבוע של לימודים התחיל

התחיל שבוע - התחילו לימודים. שיעור מייגע בבוקר אבל קיבלתי ספר פו הדוב יד-שנייה. הידד!

אחרי הצהריים נסענו (שוב בתחבורה ציבורית מזדיינת) לבאולינג.

האיש מהקבלה החליט משום מה שאני מידה 40 בנעליים, אבל סידרתי את זה. התחלנו לשחק, ומה אתם יודעים? אני גרועה! נתנו לנו לשחק רק משחק מעפן אחד ואז הוציאו אותנו משם בכוח לקניות (שוב :/).

אני מטבעי לא טיפוס בזבזני, ובאנגליה במיוחד, אז לא קניתי יותר מידי.

בערב היה דיסקו, אבל השירים התחילו לחזור על עצמם ולעלות לי על העצבים אז אני וג'רארד פרשנו למשחק סנוקר בפאב.

כן, כן, גם בזה אני גרועה אבל במהלך המשחק השתפרתי. חע! עוד 1000 משחקים כאלה ואני אהיה מקצוענית, תאכלו זין!

הוא ניצח, אבל דרשתי משחק גומלין. בהזדמנות.

מתכוננים למשחק...

  

מורן

  

ניר בניסיון להוריד את הפין היחיד שנותר (כן, פין, יא ילדים בכיתה ד'!). ללא הצלחה כמובן.

זו אני, זו אני!

אור עוד שניה זורק את עצמו במקום את הכדור

אור מצא עיסוק. מה, לא כוסית?

אני. עודשניה מתמוטטת מהמשקל של הכדור XD

יום שלישי 7.8.07 - מחזמר, מחזמר!

יום לימודים ארוךךךך: בבוקרלימודים כרגיל ואחר הצהריים בחדר מחשבים.

הייתי כל כך שמחה שסוף סוף יש לי גישה למחשב ויש הזדמנות לדבר עם חברים, אבל לא.

המסנג'ר לא עבד במחשב המחורבן. חדר ענק של מחשבים וטכנלוגיה, אבל מסנג'ר - אין.

בערב נסענו למחזמר בלונדון!! ראינו את Fame והיה ממש נחמד. לא כמו בפעם שרראיתי את פנטום האופרה, אבל בכל זאת, נהנתי.

הקהל היה די יבש כי בסוף, כשכולם היו אמורים לקום ולרקוד יחד עם השחקנים, לקח קצת זמן עד שכולם התעוררו משנתם וקלטו שצריך לעמוד. מה שכן, הייתה שם זקנה מחורפנת שרקדה כמו משוגעת וגם הוסיפה פרצופים מתאימים.

חזרנו הבייתה מתים.

התיאטרון:

אני וקורל

עד לפוסט המשך...

The Popcorn