אני לא הולכת לבקש סליחות מיוחדות לקראת יום כיפור. אני לא מאמינה שצריך יום מסויים שבו מבקשים סליחה מכולם ולצפות שעוד יסלחו לך. אם אני צריכה להתנצל בפני מישהו זה יהיה אם פגעתי בו וההתנצלות תגיע בזמן המתאים.

בקשר לכיפור על חטאים לאלוהים... אין לי על מה לבקש מחילה כי אני לא מאמינה בו.

היום היה דיון סוער בכיתה לגבי כל העניין הזה. אני מזמן התייאשתי מויכוחים בנושאי דת כי הגעתי למסקנה בכל אחד ואחד שלקחתי בו חלק שזה מעגל. הוא ממשיך וממשיך ואף פעם לא יגמר.

העניין הוא שיש את אותם אנשים מאמינים שכמה שלא יציגו בפניהם טיעונים הגיוניים, הם לא ירדו מעמדתם, ובחלק מהמקרים לא ירצו אפילו להקשיב. גם המשפט "איש איש באמונתו יחיה" לא משכנע אותם.

לכן אני אפילו לא נכנסת לדיונים כאלה מלכתחילה, אני כבר יודעת שזה אבוד מראש לשני הצדדים.

בכל מקרה, את יום כיפור אני אבלה בצום, כי מה לעשות, יש מסורת משפחתית (שכנראה תישבר ברגע שאני אעבור מהבית) וגם הולכים לבית כנסת. מה שאומר עוד פעם העברת שעות התפילה בשיעמום בחצר בית הכנסת, וביום השני סירחון של דתיים לא מקולחים. הפעם אולי אביא ספר לקרוא בחוץ.

השיעמום שלי לא מאפשר לי כרגע לחשוב על איזשהם נושאים משמעותיים לכתוב עליהם, אז הנה אוסף קטן של ציטוטים מספסל הלימודים שהספקתי לאסוף:

מורה להיסטוריה: "אני איתכם בשעה שישית? אז איפה אני בשביעית?"

[שניה אני אגלה בטלפתיה את המערכת שלך]

מורה לביוטכנולוגיה: "אני מאמינה מאוד בעבודה זוגית, זה מאוד מפרה"

מחנכת: "זה אחד הנושאים שנדון בו ונדוש בו ונלוש בו"

מורה לתעבורה: "יש לי שיעור אחד בשבוע, כל אחד זה מנה, וארבע כאלה זה מסעדה"

[ואין יותר קרש מזה.] 

רוני: "נו, כשאתה צעיר יש לך ביצים" (במובן של אומץ)

מורה לתעבורה: "לא! גם כשאתה מבוגר יש לך ביצים, הן פשוט מתכווצות."

[הנה משהו שלא הייתי רוצה לשמוע ממנו]

מורה לאנגלית: "להבריז In good English it means"

[אם זה אנגלית טובה אצלך... מי אני שאתווכח]

מחנכת: "אם לא הבנת את מה שאמרתי אז כנראה לא הבנת את מה שאמרתי"

[וואלה]

מורה לתעבורה ממציא מילים במקום האקדמיה ללשון עברית:

אל תאמרו כונפה, מעכשיו אימרו: "פרצוצה"

הראל: "אם אתה בן 16 וחצי ואין לך עם מה לשחק, תשחק בביצים!"

[אז.. גם לבנות מותר לשחק בביצים?] 

אסכם במוטו הלא רשמי של הבי"ס:

טשרניחובסקי - כי גם 55 זה עובר. 

Yours Truly

The Popcorn