סוכות בפתח וזה אומר... חופש!!!

בחופש הזה אני לא אבלה יותר מידי ברביצה חסרת תכלית, אני נוסעת לסיציליה.

אראה כמה מאפיונרים, אוכל הרבה פסטה (להצדיק את שמנמנותי) ואולי אפגוש איזה פאבריציו נחמד.

אני לא יכולה להגיד שאני זקוקה לחופש הזה כרגע, למרות שכל חופש תמיד יתקבל בברכה.

עד עכשיו היה די בסדר (מבחינה לימודית, זאת אומרת) ודווקא מה שיבוא אחרי סוכות הולך להיות המכה אמיתית. כלומר, הרבה הרבה מבחנים.

הסוכה שלי בתהליכי בניה.

כן, גם אצלנו בונים סוכה יפה וחביבה. היא לא באמת יפה כי אני ואחיותיי מקשטות אותה... והתוצאות די זוועתיות.

אני רואה בזה מעין חג מולד קטנטן ויהודי. זה כאילו חילקו את חג המולד הנוצרי לסדרה בהמשכים: החלק הראשון הוא סוכות וכולל את קישוט עץ האשוח שהוחלף במבנה מרובע מאולתר, שבו כביכול אמורים לגור בהמהלך החג. החלק השני הוא חנוכה, מתי שמקבלים את המתנות, כלומר דמי החנוכה, וגם אוכלים מאכלים משמינים שזה לא קשור אבל תמיד טוב.

סוכות הוא בהחלט אחד החגים שאני יותר מחבבת.

את החג עצמו אנחנו לא חוגגים השנה בביתי, אלא אצל דודים.

זה נורא מבאס אותי, כי הסוכה לא מנוצלת ואין מישהו שיראה את הכיעור שלה (אני צוחקת, זה לא עד כדי כך גרוע. רק קצת).

אני אנסה לדאוג למישהו שיבוא וישב בסוכה.

באמת, למה יושבים בכלל בסוכה? אין שם יותר מידי מה לעשות. אפשר סתם לשבת ולהסתלבט או אולי לאכול שם מפעם לפעם, אבל התועלת שזה מביא היא בסך הכל זבובים באוכל. לא שזה כל כך נורא, זה בסך הכל תוספת חלבונים.

אגב, יום כיפור עבר בסדר.

טוב, לא ממש.

הצום היה די חרא והשעה האחרונה, כמו בכל שנה, עברה כמו תקופה של 80 שנה.

מסקנה מהצום: יחי עוגות דבש!

חג שמח ומלא אתרוגים!

Yours Truly

The Popcorn