היומיים האחרונים היו מלאי הרפתקאות.

הכל התחיל ביום חמישי כשמעיין מתקשרת ומודיעה לי שנוסעים להרצליה בערב לחגוג את יום הולדתה. ייפידידו! עכשיו צריך לנהל משא ומתן עם אבא על שעת החזרה המשוערת.

קבענו להיפגש בעשר, ואני ניצלתי את העובדה שמקום המפגש קרוב לביתו של השמנמן ובאתי אליו לפני כן.

בעשר התייצבתי וגיליתי שאף אחד עוד לא שם :(.

לאט לאט החלו להגיע המוזמנים, אבל נעם לא הופיעה. אחרי שיחת טלפון קצרה התברר שהיא חשבה שזה ביום אחר ומיהרה להתארגן ולבוא תוך זמן קצר. באמת שאני לא יודעת איך היא עשתה את זה, הדרך היחידה שהיא יכלה להגיע כל כך מהר רק אם יש לה מנוע סילון בתחת. השתחוו נא.

מצאנו מונית שירות ריקה ונסענו להרצליה במטרה להגיע ל"קופי בין". הגענו, נכנסנו, לא הסתכלתי אפילו על המנות ורצתי לשירותים יחד עם נעם ורון.

לא זו הייתה הכוונה ההתחלתית, אבל יצא שהפכנו את השירותים לסט צילומים...

אני, רון (שמצלמת ללא פוקוס) ונעם.

אני שוטפת ידיים. מידי פעם אני הגיינית.

זו התמונה המתוקה ביותר בתולדות האנושות! ואף אחד לא יכול להכחיש זאת!

אני ורון. אם זה היה במקום אחר אז בסדר. אבל בתוך שירותים... זה קצת מקבל משמעות אחרת.

אף אחד לא יודע מה עבר לרון בראש בעת צילום התמונה.

הניחוש שלי הוא שהיא חשבה: "איך זה שאנחנו בשירותי נשים, והמכסה מורם??"

אחר כך מעיין החליטה שבא לה אוכל אמיתי אז עזבנו את המקום (אתם מבינים? נכנסנו, השתמשנו בשירותים ועזבנו. כמה ישראלי.) והלכנו למסעדת מוזס. חיכינו קצת עד שקיבלנו שולחן והתחלנו להזמין. בחצות התחלנו לאכול בשר. כולל המבורגרים שמנים ועסיסיים. או חצי סלט לשומרות מבינינו (אהמאינגה).

נעם. ואני מנסה להידחף מהצד.

רון משתגעת מרעב.

אני ורון. אחרי הפלאש של אותה תמונה כבר התעוורתי לגמרי.

נעם רצתה לנוח על ברכיי. רון באותו זמן הוציאה עיפרון שחור לעיניים.

אז אחד ועוד אחד שווה 3, לקחתי את העיפרון וציירתי על כתפה של נעם.

 I <3 MOM

אינגה ונוגה עם זיקוקים לכבוד מעיין. איזה באסה שההמבורגר של נוגה לא מופיע בתמונה.. הוא היה ממש מושך!

ליאת ואינגה

ו...מעיין!

ויציאה של מעיין לאותו יום: על מעיין הוטל לגלות מה העדה של נעם: אני גיליתי לה חצי אחד והיא הייתה צריכה לגלות את השני.

כשהיא הבינה שנעם חצי טריפוליטאית היא אמרה בטון מופתע: "מה, את טריפוליטאית?! אבל טריפוליטאים מכוערים!"

מחמאה..?

למחרת היום התחיל רע.

אחותי (שעובדת בדוכן עוגות) החליטה שבא לה לעזוב את הדוכן לכמה דקות ולאסוף את הדואר.

ואז היא נפלה ונקעה את הרגל. שזה מעשה מאוד חכם, בהתחשב בעובדה שהיא צריכה לטוס יום אחרי זה.

אז אני ואחותי השנייה הוקפצנו להחליף אותה בעבודה בזמן שההורים לקחו אותה לבית החולים.

ושוב במכירת העוגות היו הרבה יצורים. למשל אחד ערס מגעיל וטיפש שניסה להתחיל עם אחותי. כמה משועמם בן אדם צריך להיות כדי להישאר בקניון כל היום בלי לעשות כלום?

בערב אספנו כמה אנשים והלכנו לים. פרשנו שמיכות והוצאנו אוכל. גם גנבנו שולחן (מה לעשות, היו הרבה רומנים) ושיחקנו משחק משעשע (ההוא שצריך לתאר מילה בתנועות ושאר האנשים אמורים לגלות מה המילה).

זה היה מתבקש, צולמו כל מיני תמונות הזויות:

אני והשמנמן

רון ונעם

רון וליאור

אני ושמנמן. כי הוא פשוט אחלה כרית.

רון ונעם. מקום שני במצעד התמונות המוזרות.

ובמקום הראשון, גולת הכותרת, הדובדבן שבקצפת: איציק ורון - זוג דגי מעמקים.

היום בערב נוסעים לשדה התעופה וב-5 בבוקר המטוס ממריא לכיוון רומא.

הו כן, שבוע ביחידת נופש בסיציליה.

אולי יתמזל מזלנו והר הגעש אתנה יתפרץ ותהיה לי הזדמנות לצפות בהתפרצות הר געש. כל עוד אני לא באותו זמן על ההר...

ועכשיו אלך לצעוק על הדתיים שמשמיעים מאחור שירי הלל לתורה או משהו כזה.

חופש נעים!

Yours Truly

The Popcorn