אחד ממנהגי החג הוא אכילת לביבות וסופגניות: "מאכלים אלה מטוגנים בשמן רב, ויש בהם כדי להזכיר את נס פך השמן."

אז מי אני שאסרב?

כמיטב מנהגי החג ומסורת השמנפופים התכנסנו אצל רון לאכילת אותם מאכלים עתירי שמן וקלוריות, הסופגניות הקדושות.

היצור והחצי-רוסי התנדבו לספק את הסופגניות (לדברי היצור: "השופינג הטוב ביותר שעשיתי אי פעם") ולנו לא נותר לעשות דבר חוץ מלזלול אותן, אפילו את הסופגניה הממולאת במשהו לבן וסמיך שנראה נורא חשוד.

גם לנו היו כאלה!

אז כמו שתיארתם לעצמכם, לא עבר זמן רב עד שחיסלנו מעל תריסר סופגניות (והיינו בסך הכל שישה שמנפופים) אבל לא שכחנו לתעד את חגיגת הבליסה הענקית הזו.

אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן.

מצעד השמנמנים:

אני והשמנמן בעת הבליסה

השמנמן, אני ודן מסתערים

היצור - ואין צורך להוסיף.

השמנפופית המארחת לא מפחדת משוקולד (שוקולד הוא ידיד, לא אויב)

רון ואיציק שהסתפק בתפוח ירוק בלבד. (פראייר!)

החצי רוסי מרוכז, אולי לקח ביס גדול מידי...

נהההההה, אצל השמנפופים לא קיים "ביס גדול מידי", יש "פה קטן מידי" (וגם בזה אפשר לטפל)

והנה עוד כמה תמונות, רק כדי להזכיר לכולנו את כל הימים ללא אוכל שיבואו בעקבות הערב המקסים ההוא:

סיימנו הכל ולמזלי לא היה צורך לפתוח את הכפתור במכנס כי באתי מראש עם ג'ינס רחב. לאחר מכן פנינו לעיסוקים אחרים, ביניהם:

צפינו באלאדין (שוב).

שיחקנו בצעצועים מזדמנים - נעם הוכיחה את כישוריה על קסילופון של אוקטבה אחת.

התחממנו ליד האח המגניבה של רון.

תהינו מאיפה צץ דלי של עצים באמצע הסלון.

תחת כלבבי (של השמנמן כמובן)

מתלהבים מהקסילופון צעצוע

קלטו ת'כובע! חע, יש לו פונפונים!

"כן, דרדסבא?"

תם ונשלם!

בהחלט ערב נחמד.

Yours Truly

The Popcorn