לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Tiras

בת: 34

MSN:  תבדקו איפשהו ברשימות, יא בטטות

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2007

חמישה פרטים על עצמי.


אני לומדת למבחן מזדרגג בלשון ונהיה לי די משעמם.

אז אתם אלה שתצטרכו לסבול מכך.

 

הנה 5 דברים:

 

1. אני חרמנית בטירוף XD ואני תמיד רומזת רמזים עבים על כך, אבל כולם לוקחים את זה בצחוק.

 

2. לוקח הרבה כדי לזכות באמון מלא שלי. יש רק כמה חברים שאני בוטחת בהם בצורה עיוורת.

 

3. אף פעם לא נפגשתי עם מישהו שדיברתי איתו באינטרנט.

 

4. היו לי בעבר 2 כלבים. את שניהם מסרנו בגלל שאבא שלי לא סבל אותם.

 

5. אף פעם לא עשיתי משהו מפתיע ומופרע, כזה שיגידו "מה? שרית עשתה כזה דבר?! לא יכול להיות!" אבל בהחלט הייתי רוצה לעשות.  ^^

 

 

זהו... אני אחזור לי לגזרת חפ"נ או נפ"א (מה שזה לא אומר.. )

 

Until next time

I will be

Fucked Up

נכתב על ידי Tiras , 30/1/2007 15:41  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Fucked Up ב-31/1/2007 21:50
 



אורגיית סרטי דיסני!


זה מאוד מפורט אז תתכוננו נפשית.

 

יום שישי - בוקר: ת"א

 

יצאנו מוקדם בבוקר למסע לתל-אביב בעקבות זהותנו האבודה, בתקווה שנמצא אותה בהיכל העצמאות.

הגענו להיכל העצמאות (בית דיזינגוף, והמקום בו בן גוריון הכריז על הקמת המדינה) ושם קיבלה את פנינו אישה. תפקידה היה בכלל להפעיל איזה סרט, אבל במקום זאת היא קצת נסחפה והתחילה לספר לנו סיפורים ומעשיות על חייה (או משהו כזה), כשהיא חושבת שבאמת אכפת לנו, וכל זה במטרה להראות לנו כמה חשוב היום הזה של קבלת תעודת הזהות, ואיזה יופי להיות אזרחים במדינת ישראל.

 

BORING!

 

בסופו של דבר היא נזכרה להפעיל את הסרט, אני כבר לא זוכרת מה היה בו, איזה משהו על הקמת המדינה נראה לי...

בכל מקרה, לאחר מכן עברנו לשבת באותו חדר שבו הוכרזה הקמתה של ישראל!

ושם בחורה מוזרה התחילה לשחזר את כל מה שקרה באותו יום - ה14 במאי 48'. יש לציין שהיא לא לבשה חזייה.

 

אחרי שעברנו את זה, יצאנו והלכנו אל מוזיאון ההגנה, הממוקם מרחק קצר משם.

בתחילה המקום היה מוכר, וחשבתי שהייתי שם פעם, ולאחר שראינו איזה סרט דל-תקציב, הייתי בטוחה שצפיתי פעם בפיגור הזה.

אכן, הייתי פעם במוזיאון ההגנה, זה היה בסיור לא פחות משעמם בשנה שעברה.

גם אז לא הבנתי למה אנחנו במקום הזה במקום ללכת לדיזינגוף, או  לפחות ל"מקס ברנר" (בקרבת מקום).

 

אחרי שטירטרו אותנו במשך 3 שעות, נזכרו גם שעוד לא אכלנו ארוחת בוקר. תודה באמת.

אני וליאנה חשבנו ללכת לדיזינגוף סנטר בזמן ההפסקה (25 דקות), אבל ויתרנו על הרעיון, ובמקום קנינו עוגיות.

אין כמו להתנחם באוריאו ובשוקולד-צ'יפס..!

 

ואז חזרנו להיכל העצמאות, בציפייה שהסיוט נגמר וסוף סוף נוכל לקבל את התעודות זהות ואת התעודות שלנו, אבל כמו שניחשתם... זה עוד לא נגמר!

מספר תלמידים מהשכבה הכינו טקס, ואחרי שהוא נגמר עמדנו לקבל כבר את התעודות המזדיינות!

ואז המחנכת שלי החליטה שהיא רוצה לברבר עוד קצת.  די!!!

*..סבל מתמשך..* ואז קיבלנו את התעודות.

 

תעודת זהות:

(אעלה תמונה ברגע שאחותי תעוף מהמחשב)

 

ותעודות סמסטר, והרי הציונים:

 

תנ"ך - 92

ספרות - 100

לשון - 100

היסטוריה - 95

מדעי החברה - 93

ערבית - 90

מתמטיקה (5 יח"ל) - 100

אנגלית (5 יח"ל) - 92

ביולוגיה - 100

פיסיקה - 100

כימיה - 95

חינוך גופני - 90

 

יאיי! אני מרוצה! =]

 

 

יום שישי - ערב: מרתון סרטי דיסני אצל רון

 

לפי התחזית של נעם: השתגענו, התחרפנו, יצאנו מכלינו, התחלקנו על שכלנו ושרטנו את מוחנו!

צפינו ב-5 סרטי דיסני מצויירים ברצף, משעה 10PM עד בערך 5AM והיה הכי כיף בעולם!

חלקנו נרדמו עוד בהתחלה, אני שרדתי עד מחצית הסרט הרביעי.

בסופו של דבר הלכנו לישון כשאנחנו מסודרים כמו סרדינים על הרצפה, ורק אופיר מתפרש לו על הספה!

נעם תיארה זאת כ"אורגיה הכי טובה שהיא הייתה בה".

כנקמה, אופיר זכה להשכמה מיוחדת, שכללה קפיצות וצעקות "בוקר! בוקר!" (ביוזמתי ^^)

 

בסביבות 9 ומשהו חזרתי הבייתה.. ונרדמתי.

השבת הזאת בהחלט לא נוצלה להשלמת שעות שינה, אבל היה שווה את זה.

 

 

Until next time

I will be

Fucked Up

 

נכתב על ידי Tiras , 27/1/2007 18:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של princessa ב-31/1/2007 14:29
 



חבורת סטלנים... תמונות הזויות.




חגגנו את יום ההולדת של רון (מזל טוב!) בביתה, והיה מגניב ביותר.

 

חגגנו כמו מבוגרים אמיתיים: ראינו בת הים הקטנה, שתינו שוקו, אכלנו פיצה והתנהגנו... כבר תראו איך בתמונות.

 

אז ללא עיכובים נוספים, הרי לכם התמונות:

(תקראו את הכתובויות, זונות!)

 

 

אתם מתבוננים במוצג א' ובמוצג ב' הידועות גם בשמות נסטיה ונעם. שני יצורים משונים אלה כנראה היו בתקופת הייחום והתופעה תועדה במצלמה בהזדמנות נדירה זו.

 

זהו מוצג ג' המוכר גם בשם "איציק". זהו יצור מעט מתוחכם ומפותח יותר היות והוא יודע להסתדר על טכנולוגיה חדישה של דור שלישי וטכנולוגיה אף יותר מתקדמת - הטישיו. 

 

וכן ניתן לראות את מוצגים ד' וה' (או שיר ואופיר). לא נצפתה תופעה מיוחדת אך הדבר תועד בכל זאת. 

 

כאן מצטרפת למוצגים א' ו-ב' רון או בשמה הפחות נפוץ: השטן. (בהמשך תראו למה...) 

 

מוצגים א' וב' מלווים ביצור מפותח הרבה יותר והנורמלי ביותר שנכח במקום: אני.

כמו כן, מוצג ב' (נעם) נראה מוכן לתקוף. 

 

למוצג א' (נסטיה) כנראה נמאס ממוצג ב' (נעם) ולכן עברה למוצג ה' (אופיר).  

 

אוקיי מספיק עם השטויות האלה של המוצגים.. נמאס לי!

 

 

אני מנשקת את איציק נשיקה רטובה ומגעילה. נראה שהוא נהנה מזה...

יצאו לי לחיים כמו של ציפי דרוקר.. אמאל'ה!!!!! 

 

איציק, נסטיה ואנוכי. Group Hug!!!

 

שוב איציק נסטיה ואני.  התלהבתי מהמצלמה או משהו..? wtf

 

שיר ונסטיה. ^_^

 

שיר. אופיר. נסטיה.

 

סנדוויץ איציק! הוראות הכנה:

יש לקחת 1 פרוסת שרית (אני), 1 פרוסת נסטיה וכמובן איציק אחד!

מצרפים את כולם יחד, ו.. בתיאבון!

 

אופיר, נסטיה ודן.

 

שיר ואני..

 

נסטיה ודן שהחליטו לעשות פרצופים בטענה שזה מצחיק.

הם צדקו. נסטיה, כמובן ניסתה לחקות את דג האבו-נפחא מהסרט בת הים הקטנה.

 

נעם ורון.. איזה חמדמדות!! אה, כמעט שכחתי, נעם ביקשה לציין שזהו כובע מכוער.

 

נסטיה, רוני-ילדת-היום-הולדת, ושיר.

 

נסטיה ושיר, מאושרות מתמיד...

 

אני ודן. *מישהו פה לא יודע לצלם....*

 

אני ודן בניסיון לשפר את התמונה הקודמת, רק חבל שהשיער שלי החליט שבא לו להשתלט לי על הפנים.

bad hair day 

 

נעם ט-י-פ-ה התחרפנה.

 

איציק ורון. אתם מבינים עכשיו למה אמרתי שרון היא שטן.. תסתכלו על העיניים שלה!

הא! אני תמיד ידעתי.

רון היא גירסה אנושית של היצור הזה:

 

 

נסטיה ושיר.

 

אני ונעם!  פאק אני נראית כאילו אני דבה. (ואני לא דבה, ההיפך אני צריכה להשמין)

 

אופיר, בפוזת הערס: "בואנה, מה זה המצלמה הזאת פה, סעמק". הוא אפילו השלים את המראה עם תנועת יד מתאימה.

או שהוא סתם מופתע..  

 

אני בצד, ונעם מנסה להראות למצלמה מחווה לא כל כך מובנת... :/

 

נעם, חרמנית מתמיד, נושכת את האוזן של נסטיה.

נסטיה מנסה להסתיר את העונג מתחת להבעת הפתעה, אבל זה לא מצליח.

 

איציק נורא התלהב שלרון אין יותר גשר, אז הוא החליט לצלם שהשיניים של רון תמיד יהיו קרובות אליו.  

 

אהמ... נושכים כריות. תרתי משמע.

 

ובהמשך למוטיב הגיי - בוחשים בשוקו. 

 

נסטיה לקחה את רעיון הבחישה בשוקו רחוק יותר. קצת רחוק מידי.

 

איציק ואני ברגע אינטימי. שששש.. לא להפריע!

 

דן כרגיל מנסה להתחבא מהמצלמה.

 

אופיר מגונן על ויליאם, רק שלא יפגעו בו! (אם לא הבנתם מי זה ויליאם כנראה שאתם בני 4 או בעלי שכל של בני 4) 

 

נסטיה ודן

 

נסטיה ודן במראה ג'יימס בונדי..

 

רון לפני מה שהיא כנראה עישנה.

 

ורון אחרי מה שהיא עישנה.

 

כנראה שרון הייתה נדיבה ונתנה גם לאחרים לעשן את אותו הדבר.. וזו התוצאה.  

 

נסטיה מנסה לשתות מגוף של בובה.  O_ם

 

איציק קצת עצובי. הוא ניסה להתעודד עם האלפקה. האם זה הצליח?

 

נסטיה ושיר. אה, וחצי איציק בצד.


בסופו של דבר האלפקה לא ניחמה את איציק, ובמקום עלתה לו על הראש וניסתה (כנראה) לזיין ראש של בובה.

לא נראה שאיציק יתאושש אי פעם מהטראומה הנוראה שעבר.


אופיר, רון, דן ואני.

 

איציק ושיר בפוזת "הקפלה הסיסטינית".

 

איציק שיר ונסטיה בפוזת "הקפלה הסיסטינית הבלתי מצונזרת".

 

אני ואופיר משתתפים במאמץ לסלילת הכבישים בארץ! הנה, מעבר חצייה מעבודת יד (זה משחק מילים, טמבלים!)

 

אופיר, איציק ושיר, במהלך משחק אמת או חובה שלא נמשך יותר משתי שניות.

אגב, לא היה לנו בקבוק ריק אז הראש של הבובה מילא את תפקידו.

 

החלטנו להיות יצירתיים ולעשות תמונת ראשים קבוצתית. אני לא מופיעה כי צילמתי.

 

פה גם אני מופיעה (חלקית) איפשהו בפינה השמאלית, ונראית מסטולה או משהו.

 

 

טיפה חרשנו...

 

רגליים. אם אני לא טועה הן כנראה מחוברות לשיר ולדן

 

נסטיה כנראה התבלבלה וחשבה שאופיר זה אחלה מקום ישיבה.

הבעת הכאב די ברורה פה, והורידים במצח מבליטים זאת אף יותר.

 

זה ניסוי קטן בפיזיקה: חשמל סטטי והשפעותיו.

אז מי יכול להיות אובייקט יותר טוב לנסות עליו חוץ מאופיר?

 

שוב רגליים, הפעם שייכות לנסטיה ולדן.

 

אופיר מזוית קצת שונה. 

 

אני ואופיר

 

דן חש הומלס על הרצפה. כמו כולנו. 

 

וזו אני!! ^^

 

ותמונה אחרונה: שיר ואני..

 

The End

 

 

זה היה מעייף... יותר מידי תמונות.

לקח לי שנה להעלות את כל זה...

 

(מצטערת אם ירדתי על מישהו, הכל מאהבה)

 

 

מקווה שנהניתם, אני בהחלט נהניתי. 

 

Until next time

I will be

Fucked Up

 

נכתב על ידי Tiras , 21/1/2007 17:04  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Fucked Up ב-24/1/2007 18:36
 



רק אצלנו לא נגמר עדיין הסמסטר?


רק שאלה אחת: מה נסגר?

זה רק בבית הספר שלי שעוד לא קיבלו תעודות... כי לפי מה שידוע לי זה רק שבוע הבא... :/

 

טוב נו... זה לא כל כך משנה למען האמת.. עוד שבוע, פחות שבוע..

הדבר היחיד שאני מחכה לו זה בכלל פסח.

 

אז לסיכום השבוע:

:|

לא קרה שום דבר מעניין/ מרגש או אפילו דפוק כל כך שדורש התייחסות.

בסך הכל שבוע רגיל, כל כך משעמם שאפילו עדיף שיעור היסטוריה.

ושיעור הסטוריה לא עדיף על שום דבר.

 

בקרוב תהיה התרמה לניצן או אילן משהו כזה (תהרגו אותי אם אני יודעת מה זה) וצריכים לצאת ולבקש כסף מאנשים קמצנים, ולהתחנן לקצת תרומות... חרא.

לפי המחנכת שלי אנחנו "לא חייבים" להתנדב לזה, אבל מחובתנו להתנדב.

זאת רק אני או שזה סותר? כלומר, אנחנו חייבים להתנדב.

המילה 'התנדבות' מאבדת קצת את משמעותה, לא?

 

שבוע הבא נגמר הסמסטר ומקבלים תעודות, ובנוסף לכך גם מקבלים תעודות זהות. הוריי!

מאותו יום אני אהיה אזרחית רשמית במדינת ישראל. אני פשוט מתפוצצת מגאווה! not.

בשביל זה לוקחים אותנו להיכל העצמאות בשביל להראות את הסימליות שבעניין. בהיכל העצמאות נחתמה הכרזת העצמאות ושם אנחנו גם נקבל תעודות זהות!

או במילים אחרות מטרטרים אותנו לת"א, עושים לנו סיור משעמם, מחזירים אותנו לנתניה, פה אנחנו צריכים להישאר עוד בבי"ס כדי לקבל תעודות, ורק אז משחררים אותנו סוף סוף.

בזבוז זמן.. למי יש כוח לזה.

עזבו אותי יש לי דברים יותר טובים לעשות, כמו לישון.

 

הגעתי למסקנה (טוב זה לא ממש חדש) שאני הבנאדם הכי לא פטריוטי שקיים.

כלומר, מרוב שהמדינה הזאת בזבל והמצב כל כך גרוע, זה מוציא את כל החשק מלרצות לחיות פה.

כבר לא נשאר על מה להגן ובמי לצדד מרוב שכולם מושחתים ותאבי כוח.

רק חרא יש במדינה הזאת, ותסלחו לי, אבל אני לא מתכוונת לחיות בחרא!

עם קצת מזל אני אוכל לעוף מפה ולחיות בארץ אחרת בה אני יכולה לחיות בשקט, בלי מלחמה כל שתי שניות, מנהיגים דפוקים, ועמיר פרץ.

 

Until next time

I will be

Fucked Up

 

 

 

נכתב על ידי Tiras , 19/1/2007 17:01  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Fucked Up ב-20/1/2007 18:22
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTiras אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Tiras ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)