ככה זה כן תשובה

בתוך ים צמיגי של זיעה שטופת הורמונים אני מנסה להבין למה הכל נראה לי כל כך סתמי, כל כך לבנטיני, עומד בתור לשמירת חפצים, איזה תור, אין פה תור, סתם מן ישות מיוחמת שמתנועעת כנגד עצמה, נלחמת, נדחקת, כועסת, עכשיו אני, לא עכשיו אני, או אני או אני או אני או אני, ואי אפשר לנשום ואי אפשר לזוז ואי אפשר להיות, ופתאום אני כבר לא אני, פתאום אני חלק מהנחש הענקי הזה שמנסה להפקיד את המעיל והמטרייה אצל הרוסייה עם הקולבים, נחש דורסני ומעיק ומגעיל, והוא מנסה לעקוף את עצמו כדי להרגיש שהוא לא יצא פראייר.

בתוך ערימה של בהמיות נלחצת, בתוך ים של בחורים ים תיכוניים, ברובם המוחלט מכוערים, חצופים, מוחצנים, אני מנסה למצוא לעצמי פינה אמריקאית של שלווה מנומסת, לשווא. הם מקיפים אותי, צולבים אותי במבטים שלא מתפרשים לשני פנים, מפשיטים או שופטים, מחמיאים או מעליבים, חודרים. אין לי מקום, תנו לי קצת מרחב, תנו לי לנשום.

בתוך ביצה קטנטונת של פרצופים מוכרים שכבר ראיתי עשר או מאה או אלף פעמים, אני נזכר באנונימיות הנעימה של לוס אנג'לס הרחוקה, מתגעגע ליכולת להיות סתם עוד מישהו בים של מליון סתם-עוד-מישוהים כמוני, להיות חסר שם וחסר פנים וחסר עבר וחסר מהות. למה ההוא מוכר לי, ומתי פגשתי את ההוא, סדרת התחמקויות מעיקה, רק שלא יקלטו שחזרתי ויבואו להגיד לי שלום, הרי אני מכיר אותם, לפחות ככה נדמה לי, ואני לא סובל אותם. וגם אם אני לא מכיר אותם אני לא סובל אותם, אז שיתרחקו ממני, שיתנו לי לנשום.

בתוך קולקטיב מחוק פנים של שומן-מחביא-שרירים אני בוהה בחלל צפוף של גופות חצי ערומות, הרי לא ממש חם כאן אז למה להוריד חולצה, והרי אתם לא ממש נראים כמו מאט דיימון אז למה להכאיב לי ככה בעיניים, בבקשה תתלבשו, בוטים שכמותכם, מוחצנים, מנפנפים במה שהטבע לא נתן לכם, גורמים לי להבין שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד ועוד הרבה במה להשתפר, ואני מדחיק גוש של בחילה סנוביסטית ומנסה בלי הצלחה לחייך לחבר טוב שעומד לידי, והוא לא כל כך מבין למה אני ככה, וכנראה שגם לא יבין אף פעם.

בתוך ים של פמיליאריות מנוכרת אני מנסה לשכנע את עצמי שאני לא חלק מהסחי הדביק והרדוד הזה של בחורים, ולא כל כך מצליח. הרי מפה יצאתי ולפה אני חוזר, וגם אם כולם כאן מגעילים ובוטים ונועצים וישירים, כולם כאן אמיתיים. כולם עץ וזכוכית ומתכת ואדמה, ואין פה אפילו חתיכת פלסטיק אחת.

פלסטיק זה שם. פה זו המציאות. פה זה החיים.