זה מה שיש... ועם זה ננצח?

12, אבל זה בוקר. יש גם כאלה שיגידו לפנות בוקר.

לא עדכנתי די הרבה זמן.. לא היתה לי השראה או זמן לכתוב פוסט. לא שעכשיו יש לי, אני סתם מקלידה שטויות משעממות ועוד בשעה שאני אמורה להתכונן לבגרות שיש לי בעוד שעתיים וחצי. סוציולוגיה.

לפני שלושה ימים היתה בגרות בתקשורת שהלכה סבבה. מחרתיים הגשת פרוייקט לבגרות ברדיו (ועדיין אין פרוייקט).

אז ככה התחילה לה עונת הבגרויות שוב, מרתון מטורף שבינתיים לא רואים את סופו. אני מקווה שילך טוב בסה"כ, "She's gotta high hopes".. אני בונה על לימודים אקדמאים מתישהו.

אני לא יודעת ממש ללמוד בבית, בטח שלא לבד. אני סומכת על ה' ועל השכל שלי שאני אסתדר עם הטופס. מה שכבר בראש- יופי, ומה שלא.. אבוד.

אני נאמנה לעצמי ומתנגדת לשליפים. בחלוף הזמן הייתי אמורה לצאת מהנאיביות, חלק יחשבו, אבל אני לא.

ואני לא עיוורת, אני רואה סביבי אנשים שעוקפים אותי בהישגים אחרי שרימו. דבר אחד זה מול המורה, זה חוסר יושר וזלזול שאני לא מרשה לעצמי. חושבת שיתפסו אותם, אבל זה לא קורה. זה יותר זניח.

השיא הוא שמרמים גם בבחינות בגרות. זה כ"כ מעצבן אותי! זה חוסר יושר גם כלפי כל מי שנבחן איתך. תמיד זה חוסר הצדק הזה של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. והם שמרמים, חלקם יעברו אותי בציון וחלקם לא. הם מרמים בטבעיות ונינוחות שלא תשים לב, כוחו של הרגל וביטחון מופרז.

אז לרמות גם, כבר כמו כולם? אני לא יכולה, אפעם לא יהיה לי נח לשקר ככה לעולם ולעצמי. אני מוצאת את עצמי מייחלת שיתפסו כמה, שיפסלו להם את הבגרות ויזרקו אותם קיבינימט. כי זה מגיע להם.

מה שלא מגיע להם זה להנות מהישגים שלא הגיעו אליהם, להשוויץ ולהתנשא מעל כאלה שלמדו והכל בלי עונש.

ד"א, אם אני הייתי מרמה לפחות הייתי מוציאה 98-100. הם מרמים ובקושי עוברים את ה-90-80.. סתומים.

בטח יצאתי בפוסט הזה יותר מדי צדקנית וקדושה, אני מודה שזה ממש לא נכון, אבל הקטע הזה פשוט מרתיח אותי.

לסיכום, בנאדם יכול לעשות את הכי טוב שלו, וזהו. זה מה שיש.. ועם זה ננצח!

בהצלחה לכל הנבחנים האחרים.