סקס.סמים.והבלוג הזה.

'אל תמהרי להיות גדולה'

אני לא רושמת את זה פה כי אני מסתמכת על זה או מצדיקה את העניין,

או אפילו מעריצה את המשפט.

אני רושמת את זה כי זה נכון. למיקרים שאת ממהרת בחיים שלך זה המשפט

שיציל אותך מהבוץ שאת הולכת לטבוע בו.

אני כבר יודעת אם איזה גברים אני צריכה להיות,

אני יודעת מי מעניין אותי, אני יודעת למה אני נמשכת

אני מבינה ויודעת הכל.

אבל פה הקאצ',איך זה תמיד קורה לי .. העניין הזה שאני מסתמכת על הבגרות שלי

לא מוסיפה אפילו קמצוץ של צדק לסיטואציה.

אני לוקחת את מילותיי בחזרה על 'החרטות' שרשמתי בפוסט הקודם

כי עכשיו אני יודעת ,ועכשיו אני מבינה שהסיבה שאני נכנסת לזה כבר פעם שניה

היא העיקרון הזה של אין חרטה.

ואני מרוצה מעצמי, כי על דברים כאלה מצטערים.

(שלא תחשבו שעשיתי משהו כמו שאני יודעת שאתם חושבים ,

יש כאן עדיין אנשים שמכירים אותי)

כל כך הייתי רוצה לספר את הקאצ' הכי גדול.

אבל זה חרוט אצלי בראש ולא יצא משם.

אני לא מסוגלת לכתוב פה יותר מידיי. גם חבל שיקרה משהו שלא אמור לקרות.