סקס.סמים.והבלוג הזה.

הרבה זמן לא התרגשתי ככה.

ולא, זה לא משמחה.

זה הוא. זה הוא שבחיים לא חשבתי שיכול לגרום לי לבכות.

אז כן, ציפיתי מתישהו שנעשה שיחת אב ובת כמו שצריך..

אבל הפוך ממה שציפיתי?

הוא הפתיע אותי. לטובה כמובן.

הוא שפך את הלב שלו שלא יצא החוצה שנים.. נשפך כמו חלב לקרונפלקס.

אלוהים, הוא נהיה אבא.

אז אולי משהו טוב יצא מזה.. אבל בכל זאת, הוא בן אדם חזק

שהיום ראיתי אותו בשיא ההתפרקות.

עיניו נתלו בשמיים מחכות שמישהו יעזור לו להחזיר את מה שרוצה.

לא יכולתי שלא להתייחס לדיבור שלו לילד שלו..היה לו כל כך חשוב..

הפוך מהרושם התמידי.

אני שמחה שהוא מבין עכשיו מה הוא פספס, ושהוא יחזור לדברים שקצת הזניח

אבל מאוכזבת שזו הסיבה שגרמה לו לפקוח את עיניו.

אני אוהבת אותו (זה ברור)

אבל היום הבנתי עד כמה.

ואם אמשיך לבכות, אני אחליד.