זה לא מגניב בכלל ><
אבל הנה, כמו שאבא תמיד מעודד, "עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן", ושוב-אני בבית :)
שבוע אבט"ש-היה הכי אדיר בעולם.
קיבלתי M16 מקוצר, ואני מאושרת!
בנוסף-אתמול היה מסע סיכת כומתה, וגם אותה הרווחתי ביושר. קצת פחות צ'ונגית. ייפי היי!
בחיים לא אשכח שכשהייתי בכיתה א', הכנתי משלוח לחייל בצירוף ברכה מושקעת עם מס' טלפון.
להפתעתי, באחד הערבים התקשר אלי חייל (שאם אני לא טועה קוראים לו אייל) ואמר לי תודה רבה על המשלוח, ושזה ממש שימח אותו. כ"כ התרגשתי בזמנו.
והנה, קיבלנו גם אנחנו משלוחים לחיילים. כמובן שהתקשרתי למשפחה שהשאירה מס'. הם ממש שמחו לשמוע שהמשלוח הגיע, ואני עוד יותר שמחתי לגלות עד כמה הם מעודדים את החיילים, וגאים ושמחים שאנחנו שם.
סגירת מעגל שכזו.
שבועיים הבאים שבועות שטח-פרט וחולייה. שוב אסגור שבת... כבר התחלתי להתרגל.
שבת שלום לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
