וואו. זה היה אחד הטובים ביותר שיש.
שני החופשים האחרונים היו כ"כ אדירים. אולי בגלל שבין לבין היו מלא לימודים ואז לחופש היה יותר ערך.
יום שבת נסעתי לנשף פורים של אלונה במעלות. לקח לנו כמה שעות להתחפש לתהארגן וכו'. ואז, כשהגענו עם כמה חברים
(ביניהם גם חבר של אלונה שגר בנהריה) הבנו שנותנים להיכנס רק לאנשים שנמצאים ברשימות של הבצפר (כדי שלא יהיו אנשים
מבחוץ) ולאותם אנשים רשמו "אורט" על היד. (כי לא היה תקציב לחותמת. )
אז הלכנו למקום מבודד וזייפנו את הכתב, וככה נכנסנו. היה נחמד. תחרות תחפושות, מסיבה וכאלה.
בבוקר נסעתי לכרמיאל. הבנתי שלא בא לי להתחפש למצרית, מה שהיתי בנשף, כי זה תחפושת של ילדים בכתה ו' והחלטנו
שאלונה תאפשר אותי בתור פנטומימאית (מה שהיא הייתה בנשף) היא הצליחה לעשות את זה תוך רבע שעה ויצא נחמד דווקא.
בדרך במונית הנהגים שנסעו ליד הצביעו עליי וצחקו. P:
הגעתי לבצפר. וממש נהנתי!!! למרות שהרבה התבכיינו שהיה משעמם. אני לא מבינה איך הם מצפים בדיוק שיבדרו אותם. כאילו זה נכון שהלהקה שהביאו בסוף הייתה אחת הגרועות שיש. אבל גיה והחבר'ה היו ממש טובים ובכלל היתה אחלה אווירה.
משם הלכנו לקניון עם אילנה והחברים שלה. ואז ברחבה התחתונה של הפיצה פגשתי בערך כל בן אדם שאני מכירה והיה ממש כיף.
משם הלכתי עם כמה אנשים לפארק הגליל ובמדרחוב פגשתי את כל אותם האנשים שלא היו בקניון. ממש הרגשתי קיבוץ. כולם מכירים את כולם.
ביום שני היתה פגישה של מדצים פיסיקה בנתניה. ולמרות שזה "לימודים" פגשתי את האנשים מהורוביץ והיה מצחיק ביותר. מלא מלא ויכוחים פוליטיים ועוד שטויות. המורה שלי אמר שהוא מעביר אותי להורוביץ כי הוא רוצה שאני אהיה תמיד עם חיוךD:
בערב פגשתי את נטשה שלא ראיתי בערך שנתים למרות שהיא גרה בשכונה שלי. עשינו טיול ארוך ומעניין.
ואז הלכתי לאוריאל ופגשתי שם את החבר'ה מת"א שבאו להתארח.
יום שלישי בבוקר נסעתי לעכו:):):) זה באמת היה אחד הימים הכיפיים בחיים שלי. בלי יותר מדי סיבות מיוחדות. 4 אנשים מירושלים קן בקעה באו לשם. והיה כ"כ כיף לפגוש אותם, לאכול איתם ועם הקומונרים חומוס וקנאפה. משם הלכנו לגבעת נפוליאון שהיא בערך המקום הכי יפה שקיים. במיוחד בתקופה הזו, כשהיא מפוצצת בפרחים צהובים. הצטלמנו המון. והלכנו לבקר בקומונה של גרעין מפרץ. (אני עדיין חושבת שזה בפרץ) ראינו את החדרים של כל הקומונרים, שמענו התפוחים ודרים. והיה סטלה לא נורמלית.
כל האווירת אביב הזאת. הבוקר. האנשים. עשה לי כ"כ טוב:)
אז הבקעיסטים נסעו. ואני ועמר הקומונרית נסענו לעיר העתיקה. עלינו על החומות. היא סחבה אותי למקומות מפחידים ומסוכנים אבל בסוף עלינו הכי הכי למעלה. הסתכלנו על הים ועל העיר ודיברנו במשך משהו כמו שעתיים. על מלא דברים.
גילינו שהשוק נסגר בינתים ולא הספקתי בכלל לקנות כאפיה:(
חזרתי לכרמיאל. פגשתי את אלונקה שבא לישון אצלי. הכלנו לריימנס למסיבה הזאת של תנועות נוער. שהיתה חמודה. למרות שלא באו הרבה אנשים. היו צחוקיםP:
בבוקר היא נסעה. אני ישנתי. האנשים מת"א קצת לבקר והשכן שלי החיד אותנו קצת. צחקנו עליו.
בערב היה ערב פורים של הגו"ב שהיה מצחיק ממש:) וטעים בסוף.
והחופש נגמר:(:(:(
התכוננתי לאזרחות איזה שעה. ולמרות זאת הלך די טוב.
זה היה שבוע ענק!
והינה שיר ממש מצחיק של מרסדס באנד שקשור לנושא:
משנכנס אדר אמא שלך זונה אמא שלך זונה משנכנס אדר וגם כשאדר לא נכנס אמא שלך זונה מקושט באלף נוצות צבעוניות הגעתי לבית המטבחיים במבט חטוף סביבי נוכחתי לדעת שאני העוף הכי ססגוני בחדר ההמתנה כשסיימו למרוט אותי כבר לא היה אכפת לי איזה שניצל אני הולך להיות וזה לא משנה אם אדר נכנס או לא נכנס הוא לא אשם בזה שאמא שלך זונה
חמישי-שישי-שבת היה סמינר הכנה שלישי ואחרון לפולין. בגבעת חביבה (ולא בעין דור סעמק)
שכבת למרד היא אחד הדברים הטובים שחוויתי בחיים שלי. אלה באמת אנשים מדהימים מיוחדים וכיפיים.
הקבוצה שאיתם אנחנו באוטובוס ביאסה לי את החיים. רציתי להיות ממש עם כל קבוצה במסע חוץ מהם ונפלנו דווקא עליהם.
צחוקים.
אבל לא נורא. :| הזדמנות להכיר ולהתמודד עם קשיים.
זה היה סמינר טוב. אני באמת מרגישה חלק מהשכבה.
עוד שבועיים המסע. זה ממש לא נתפס לי בתודעה. אני מקווה שזה ייתפס. אני לא מתרגשת ולא כלום כי אני עדיין לא מבינה את זה.
זהו, נראה לי שיהיה טוב. אני מקווה שיהיה לי עם מי לחלוק את כל הדבר העצום הזה. את כל הרגשות.
אני מקווה שיעלה בציפיות.
ואני מקווה שיהיה לי זמן להיות כמה שיותר עם אנשים המדהימים האלה.
ושאני אחזור ואומר שכל ההשקעה לא היתה לחינם.
הינה שיר הסמינר שהתעוררנו איתו כל בוקר :)
Coldplay-viva la vida
I used to rule the world Seas would rise when I gave the word Now in the morning I sleep alone Sweep the streets I used to own I used to roll the dice Feel the fear in my enemy's eyes Listened as the crowd would sing Now the old king is dead! Long live the king! One minute I held the key Next the walls were closed on me And I discovered that my castles stand Upon pillars of salt and pillars of sand I hear Jerusalem bells are ringing Roman cavalry choirs are singing Be my mirror, my sword and shield My missionaries in a foreign field For some reason I can't explain Once you'd gone there was never Never an honest word And that's when I ruled the world It was a wicked and wild wind Blew down the doors to let me in Shattered windows and the sound of drums People couldn't believe what I'd become Revolutionaries wait For my head on a silver plate Just a puppet on a lonely string Oh who would ever want to be king? I hear Jerusalem bells are ringing Roman cavalry choirs are singing Be my mirror, my sword and shield My missionaries in a foreign field For some reason I can't explain I know St Peter won't call my name Never an honest word But that was when I ruled the world Hear Jerusalem bells are ringing Roman cavalry choirs are singing Be my mirror, my sword and shield My missionaries in a foreign field For some reason I can't explain I know St Peter won't call my name Never an honest word But that was when I ruled the world
אין לי מושג מה עבר על הפוסט הזה אבל אין לי כוח לתקן:S
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
