יוסי היה מתנדב במרכז המידע שלנו. על דבר פטירתו התבשרתי אתמול.

יוסי היה מהמתנדבים השקטים. מעולם לא דיבר על משפחתו או על כל פרט אחר מחייו האישיים. בדרך כלל

שמר על פנים חתומים.

גם על אישיותו לא הצלחתי לעמוד. יוסי הגיע, נשאר שעתיים בשבוע, ענה לטלפונים, תיאם פגישות,

היה ענייני בתפקיד אבל לא מעבר. מידי פעם הגיע לישיבות צוות.

פישפשתי בתיקיות ומצאת תמונה שצולמה במפגש מתנדבים חברתי בתאריך: 11/1/09.

בתמונה יוסי בימים טובים יותר, ראשון משמאל, נראה משועשע מהפעילות הספק ילדותית, שנועדה לגיבוש ולהיכרות.

מזה חודשים רבים הבחנתי שמצבו לא טוב: ירד במשקל באופן משמעותי, הרבה להעדר, אבל...נמנע מלספק מידע.

גם כששאלנו לשלומו אמר: "יהיה טוב". חשדתי בגרוע מכל, שיתפתי את שותפתו למשמרת, אבל גם לה לא היה מידע נוסף.

בדיעבד, צדקתי.

לאחרונה יוסי נעדר לתקופות יותר ממושכות. בדר"כ הקפיד להתקשר ולאמר שלא יגיע. לפני שבועיים עדיין היה איתנו.

אתמול התבשרתי שיוסי איננו. גופו החלש נכנע לדלקת ריאות.

מזה יומיים אני מתלבטת: מה אכתוב על יוסי. לא יתכן שנאבד מתנדב ואני לא אכתוב עליו.

עצוב לי שהיה כל כך סגור, לא סיפר ולא שיתף.

לגמרי במקרה אני יודעת שהיה חובב ארץ-ישראל. לפני זמן רב נפגשנו בהרצאה ב"מכון אבשלום" שם סיפר לי שהוא

מגיע לפעילות במכון בקביעות. אבל מעבר לזה...כלום.

אתמול דיברתי עם בנו. ליוסי 3 ילדים בוגרים. שמחתי שהם ידעו שאביהם נהג להתנדב. שסיפר להם.

יהי זכרו ברוך.