ראשון לציון מתהדרת ב"פרוייקטים" ראשוניים ויחודיים. אחד מהם:
כנס שכולו כבוד לשפה העברית ולמחייה השפה, אליעזר בן יהודה, אשר לימד
בבית ספר חביב. * בית ספר שנחשב לבית הספר העברי הראשון בעולם בו לשון
ההוראה הייתה הלשון העברית בכל מקצועות הלימוד, כולל מקצועות הקודש.
הכנס מתקיים בימים אלו וזוכה להצלחה ולביקוש מעבר למצופה. ראש העירייה,
מר מאיר ניצן, הבטיח שזהו הפתיח למסורת חדשה בעירנו וכי כבר נקבע תאריך
לכנס בשנה הבאה..

אחד הארועים המרכזיים בכנס ראשון-לציון לשפה העברית, היה
השקת ספרו של ד"ר יוסף לנג:" דבר עברית - חיי אליעזר בן-יהודה".
בפאנל המרצים השתתפו: פרופ' אביבה חלמיש שהנחתה, פרופ' זהר שביט,
רוביק רוזנטל ומחבר הספר ד"ר יוסף לנג.
נשמעו דברים מעניינים על אישיותו רבת הפעלים של אליעזר בן-יהודה.
שמחתי לשמוע שאליעזר בן-יהודה, כנראה, היה פחות קשוח מכפי שנדמה ביחס לשפה.
כלומר, אם היה חי היום והיה שומע את העברית המדוברת, לא היה כל כך מתקומם.
בעיניו, ל"שפה החיה" היתה משמעות לא פחות חשובה מהמילים שהמציא.
על הספר נכתב באתר יד יצחק בן-צבי:
"ספר מקיף שהוא בעת ובעונה אחת הן ביוגרפיה מרתקת של אחד האבות המייסדים של
ישראל החדשה והן סיפורה של אחת התקופות הגורליות ביותר בתולדות ישראל.
אליעזר בן יהודה נתקבע בתודעתנו כמחיה השפה העברית, וליתר דיוק כמי שתרם יותר
מכל אדם אחר להשלטת הדיבור העברי בפי כול. תרומה זו לא הייתה אלא ביטוי אחד,
מרכזי וחשוב, לכלל פעלו המגוון של בן יהודה המונע מכוחה של השקפת עולמו הלאומית.
אבל דימויו זה ממעט שלא בצדק, את שפע פעילויותיו שנועדו לכינונה ובנייתה של האומה בארצה.
ספר זה מתקן את המעוות ומתאר את כלל תחומי עשייתו של אליעזר בן יהודה.
חלקו הראשון של הספר מתאר את ארבעים וחמש שנות חייו הראשונות שבהן גובשה השקפת עולמו
הייחודית ועוצבה אישיותו הסוערת ואופיו התוסס.
חלקו השני של הספר נפתח סמוך לפרשת אוגנדה ומסתיים במותו של בן יהודה.
עשרים שנה דרמטיות שבהן הוסיף בן יהודה ליצור ללא ליאות והיה קרוב להגשמת חלומו "תחית ישראל
ולשונו על אדמת האבות" – מדינת יהודים שהעברית היא שפתו הרשמית."
ועוד בנושא השפה העברית בראשון-לציון:
מאמר שהתפרסם ב"קתדרה" 103
תחיית הלשון העברית בראשון לציון 1882-1914 / יוסף לנג
צילומים מהכנס: כאן.
* מסתבר שהמידע לגבי עבודתו של בן-יהודה בבית ספר "חביב"
שגוי. ראו בחלון התגובות מטה. (אילנה - 15/5/08)