הבלוג שלי קיים ברשת מעל ל-10 שנים והיה חלק חשוב מאוד בהתמודדות היומיומית שלי, וכן בריפוי.
הבלוג עסק ברובו בתכנים קשים שכללו פגיעות מיניות ורה-ויקטימיזציה, מערכת בתי המשפט והמשטרה, יחסים מורכבים עם ההורים, אשפוזים פסיכיאטרים, מחשבות אובדניות, אבל בעיקר בעיקר עסק בתופעת הפציעה העצמית (חתכים וכו').
במקביל, הייתי בטיפול DBT, עשיתי את ההכשרה המעשית שלי (פרקטיקום) במשך שנה וחצי במחלקת נוער סגורה, אני ממשיכה להתנדב בשלושה מקומות שדרכם אני מעבירה הרצאות על סיפורי האישי (ההרצאה האחרונה הייתה ממש לפני כמה ימים במחלקת הנוער באברבנאל) והפעם האחרונה בה פגעתי בעצמי הייתה לפני שנתיים. זה קרה כחודש אחרי שאבא שלי נפטר בפתאומיות והייתי שבר כלי.
אני שמחה לבשר שישראבלוג סוגרת את האתר בתקופה הכי טובה שלי (כן-כן, יש דבר כזה) -
סיימתי תואר בקרימינולוגיה, התחתנתי לפני כשנה לאדם הכי מיוחד עבורי, סיימתי קורס הכשרת מרצים (עדיין מעבירה הרצאות בנושאים שציינתי לעיל, כבר מעל 13 שנים...), כמעט ואין מחשבות או דחפים לפגיעה עצמית ו/או מחשבות אובדניות וגולת הכותרת: ממש בימים אלו אני אמורה ללדת!!!!! :-)
שזה משהו שקוראיי הותיקים יוכלו להעיד שמעולם לא חשבתי שיקרה (יחד עם זוגיות).
רוצה להודות לכל אלו שהיו שם, שתמכו, שעודדו, שהביעו התעניינות ושדאגו להדליק לי את האור כשאצלי הכל היה חשוך.
לא חשבתי שהמילים האחרונות של הבלוג הזה יהיו כאלה אופטימיות. זה מצליח לרגש אפילו אותי!
חג חנוכה שמח ומאיר,

L.L.B