thats’ all

א דאנק אויף אזוי פיל די פייין.                                                [תודה על כל כך הרבה צער]

אויב זיין מיגלעד....

                                                                                            [אם היה אפשרי...]

דער אומקום                                                                                [השמדה]

דער אנהייב ניי                                                                        [התחלה חדשה]

א גוטן טאג                                                                             [שלום של פרידה]

   האשליות הלכו ברחו להם,נגמרו החלומות,אין יותר דבר,כי הכל נלקח,באכזריות,בדם קר,כל דבר קטן,כל דבר קטן.

   אני רוצה רק דבר אחד שישאר.

זה הכל.

להתראות.

גם זה הולך להסגר?

הסיפור לא נגמר.

אתם יודעים,באמת רציתי,באמת היה לי כיף לרגע,היה מצחיק,מהנה.

וחייכתי,וצחקתי,הרבה.

השתחררתי.

הניסים שנעשים לי כל פעם שיש את זה,מדהים.

ולחשוב שהייתה תקופה שלא האמנתי...

אז נהנתי,צחקתי,כייפתי,דיברתי,הלכתי,חזרתי,רצתי,נשמתי את הים,חייכתי,קיבלתי,שלחתי.

הרבה,הרבה.

ונסעתי.

וחזרתי הביתה,וראיתי אותו,ושוב החיוך,ההתרגשות,המבט,העיניים.

הכל חזר אלי,

ויצא שוב חיוך,שמח.

אבל...תמיד זה נגמר בסוף.

אצלה.

היא לקחה לי את החיים.

הם אינם עוד.

כל האנשים שהיו אי פעם באמת.

כל האנשים שהצליחו לגעת.

נשבו במקסם שווא,

באכזבה.

ואני...שוב שבורה.

והצעקה רק נדמה בדממה.

אני צריכה אותך,כ"כ.

קר לי.

ואני זקוקה לחום.

שלך[?].