לפני כמה ימים שניסתי להירדם ולא הכי זרם לי
התחלתי לחשוב
אם באמת המשאלה הכי גדולה שלי לעוף הייתה מתגשמת
מה הייתי עושה ..
הייתי עפה לקחת את אלפקה ושמה אותה בירדנית כדי שתקבל פורפורציות וכף אמת בפנים
הייתי אחרי זה לוקחת את הפיה מהפוך ובונה לה בית עץ ביער הכי מכושף והכי פייתי שקיים ושמה אותה שם
ואז ישר הייתי עפה לנסטיה ושמה אותה על אחד הכוכבים שהיא כל כך אוהבת להסתכל עליהם מהאדמה
ובונה לה בית כזה כמו של סנדי מבובספוג
את טיינה הייתי שמה בפינלנד או אמסטרדם עם חבורה של אנשים טובים שישמרו עליה
ואת טל
את טל הייתי משאירה איפה שהיא כי טוב לה שם וזה כבר הכי טוב שיש.
ובסוף אחרי שמיקמתי את כולן
הייתי עפה לדנה לוקחת אותה ורוקדת איתה על הירח
שהייתי קטנה ממש אהבתי סופרמן וכל כך קינאתי בו שהוא יכול לעוף
ותמיד הוא היה לוקח את לואיס ליין ורוקד איתה על הירח וזה פשוט הקטע הכי יפה בעולם.
וכמובן שלכולן הייתי מוציאה את הכנפיים מהעור כדי שיכולו לעוף מתי שבא להם לעולם
ומתי שבא להם למקום המוגן שלהן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
