מי מיצי מי?..

משתוקקת לעוף מפה כבר..

אני מכורה לשינויים ולא יכולה להשאר יותר מדי זמן בשגרה אחת עם אותם מקומות ואנשים..

הפנטזיה שלייי אחחח

הכל מתחיל מסכום כסף שייסדר אותי לכל התקופה הזו, ומכאן מתחילים>>

אני רוצה לעבור לדירה במרכז עם שותפים טובים,

לצאת כל יום לאן שבא לי עם מי שבא,

לעשות מה שבא לי מתי שבא לי,

בלי חובות לאף מסגרת,

בלי מטרות ושאיפות,

ללכת לאיבוד, אבל לא לגמרי, כי תמיד תהיה איפה שהוא בראש פינה קטנה שמורה לעתיד הגדול..

ובחזרה לפנטזיה,

מסיבות, עשן סיגריות, בירה והרבה ים..

בנים, בנות ושטויות..

משפחה פעם ב.....

בגדים, שמש, אוכל, ציורים, צילומים, טיולים ונסיעות..

שינה, סרטים, חתולים, כלבים חברים חברות וחבר לא יזיק..

והמוווון מוסיקה

ועכשיו ברצינות- פספסתי משהו?.. זה פשוט מושלם...

אני מקווה שזה יצא לפועל לפני הצבא, או אחרי..

אני לא מתכוונת לוותר כל כך בקלות על הפנטזיה הזו,

היא עוד תהיה מציאות.

יום שישי אחר הצהריים, כולם בבית אבל לי בכלל לא איכפת, אני מותשת, ננעלת בחדר ומדליקה אחת,

יושבת על המיטה על הברכיים כשפלג גוף עליון של הגוף מחוץ לחלון וכרית מסתירה איברים שלא אמורים להחשף לציבור,

יש בריזה מעולה ושמש טובה, את הכל מלווה מוסיקה נעימה מהרדיו שבחדר בווליום לא חזק מדי.

~*~*~*~

עוברות לי מחשבות עלייך, אפשר לקרוא לזה נוסטלגיה, כי נהניתי, אבל לא מספיק, ואני לא יכולה להגיד שלפחות השתדלת או ניסית, כי יכלנו להיות עוד ביחד אם לא היית עושה את אותן הטעויות פעם אחר פעם אחר פעם....

ועוברות לי מחשבות עלייך, על איזה קליק מטורף שנוצר בחמש שעות ומחזיק כבר שלושה חודשים על ידי אסמסים ואימיילים ולעיתים גם שיחות טלפון והכל במרחק של אלפי קילומטרים חוצה יבשות ואוקיינוסים, מחכה שתחזור כבר ונמשיך מהמקום שהפסקנו.

ותתפלא, אבל גם עלייך עוברות מחשבות פה ושם, היה נחמד, באמת שכן, אבל כמו ההוא, לא מספיק..

~*~*~*~

ותסלחו לי כולכם אם אני לא אהיה בטוחה בי או בכם, אבל אני לא חייבת לכם כלום.

בכל אופן- לך אין זכות לשפוט אותי, כי מעולם לא הכרת אותי ולא הכרת בי, לא באמת ראית אותי, היית טבוע בה ויכול להיות שעדיין למרות החדשה.. 

וגם לך אין זכות לשפוט אותי, כי כל מילה שנייה היא צינית ופוגעת, ואף פעם לא היית רציני מספיק.

~*~*~*~

ואתה? רק לך אני ארשה לשפוט למרות האירוניה, הרי איך תשפוט כשאתה בכלל לא מכיר אותי?..

אני סומכת עלייך משום מה, אם היינו עושים באותו לילה את התרגיל שצריך ליפול אחורה ותופסים אותך, הייתי נופלת בעיניים עצומות וידיים פרושות לצדדים, ולא בתקווה שתתפוס, אלא בידיעה מוחלטת.

וכשתחזור אני אחנוק אותך בחיבוקים ונשיקות, לא בטוח מה אני אגיד, יכול להיות שבימים הראשונים אני פשוט אשתוק ואבהה בך ואחשוב לעצמי שלא יכולתי לבקש למישהו יותר טוב, ויכול להיות שאני אתחרפן ואחרי החיבוק הרביעי אני לא ארפה ממך מחשש שתעזוב שוב.

מישהו מוכן להסביר לי איך נקשרים ככה למישהו? ועוד כשזה הדדי?.. אני אגיד את השלוש מילים הבאות לא בכוונה מלאה, אבל בהרבה געגוע-

אני אוהבת אותך.  

~*~*~*~

וכל זה מתערפל לי בראש במשך דקות ספורות, זה רק נראה מבולבל, אבל אני כבר יודעת טוב מאד מה אני רוצה מעצמי,

ובאמת תסלחו לי, אבל אני לא חייבת לכם כלום.