הכל שלי חולה.. 4 ימים שהוא משלשל (שיט*) ומקיא.. איזה 4 פעמים ביום.. כל אחד מהם.. את הכל אני מנקה.. אני זה שיורד איתו 4 פעמים ביום כי הוא לא מרגיש טוב.. אני זה שהלכתי לווטרינר 40 דקות ברגל.. (במקום שמישהו מהמשפחה יסע אותי.. שזה היה 10 דקות).. אני זה שהתיבשתי 50 דקות בתור אצל הווטרינר.. אני זה שחזרתי 40 דקות ברגל.. אני זה שנותן לו עכשיו 2 כדורים(שהוא בקושי מצליח לבלוע) ביום.. וצריך לשים לו איזה משחה על הלשון 3 פעמים ביום.. לא מספיק? אז הנה אחרי כל זה כל כך נמאס לי ממנו.. (לא שונא אותו או משהו.. פשוט אין לי כוח אליו) אז אני צריך לראות את אח שלי משחק איתו!( את סיפור "אח שלי-צ'יפי." אני יספר בפעם אחרת)ועוד מטיף לי שאני לא נותן לו יחס. וזה זה פשוט מתיש לי ת'תחת..
אבל זה לא הכל.. אני קם (18:30 P:) מת מרעב.. שואל את אח שלי "יש משהו לאכול..?". אז הוא אומר "לא".. הוא וחברה שלו סיימו ת'אוכל.. אוכל שלי הוא נתן לה.. לא מאשים אותה..מאשים אותו! זה לא פעם ראשונה שהוא נותן לחברים שלו ת'אוכל שלי@ מה הוא חושב לעצמו?.. 6 בצהורים אני מוצא ת'צמי מתחיל לבשל לי.. אוכל שאחרי זה.. אין לו בושה לאכול ממנו..
ועוד אחרי זה.. אם כשנינו..
נשב לראות טלוויזיה.. אותו מקום, אותו מצב.. הוא יבקש ממני משהו לשתות ואני יגיד לו לא? ואה ואה!
"אתה כפוי טובה.. אחרי כל הדברים שאני עושה בשבילך.. אין בעיה יואב .. זכור את זה"
עריכה:
זה נפל עלי בboom ענק.. כל הזמן הכחשתי.. כן הביצפר בקרוב אבל יש עוד זמן.. עד ש
אבא:"יואב עכשיו שבוע מהלימודים אני רוצה שתחזור לחיים נורמלים.. אתה הולך לישון היום ב 2 וזה ילך וירד השבוע"
זהו.. זה נגמר.. : | לא בא לי אפילו לא קצת.. אני אפילו לא מתגעגע להפסקות.. כולה מדברים.. מה אני צריך גדר סביבי בשביל לדבר? איזה סיוט.. כיתה ט כבר אין תרוצים.. ישירות לתיכון.. שנה שלמה עכשיו להתמודד עם כל מה שהדחקתי ב 2/3 שנים האחרונות... ממש מתאים לי עכשיו עם כל המצב רוח ה""מעולה""
בבלוג זה
בכל הבלוגים
