לא יודע.. לאחרונה ממש לא טוב לי, לא כיף כזה.. כל כך הרבה חסר. מחשבות על מי ומה עולות.. ולמה..
הכל מעצבן, פוזות -.-"
גם אני יכול לקום כל בוקר, חבילה של ג'ל על השיער אולי איזה גופיה צמודה, כובע. כל מילה שניה "שתוק","מכות","אני 'זיין 'תך"
גם אני יכול ללבוש רק שחור, לא להפסיק לעשן.. אולי איזה פירסינג מוזר, לדבר דיכאוני.
גם אני יכול לחזור מביצפר להתישב על שיעורים עד 8 ->שעה זמן פנוי->אוכל ולישון.
זה בעצם לא אני, זה כל אחד.. הקושי בחיים זה להיות יחודי, לא להגרר.. להשאר שונה. לעשות דברים כי זה מה שבא לך ולא כי עוד הרבה עושים את זה, ואם זה טוב להם זה בטח טוב גם לי.
היתה הופעה של ברי סחרוף, היה נחמד. נהנתי אחרי דיי הרבה זמן. הבנתי ש.. טוב לא יודע כזה מוזר להסביר:|.. אבל שכזה נחמד לדעת שתמיד יהיה עם מי להיות או מה לעשות.
הגעתי למסקנה שאני לא "טיפוס של הופעות" קרוב מידי לרמקולים לא טוב לי... זה חזק מידי, כואב באוזנים אתה כזה מרגיש את זה בכל הגוף.. וחבל לי כי אני משש אוהב מוסיקה:|.. טוב נו, אני ישרוד.
לכל הצמים צום קל וגמר חתימה טובה.
ולאלה שלא.. תהנו מיום חופש ותנצלו את הזמן לחברים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
